מה הקשר בין גתה לאקטיביזם חברתי? [איגרת 280]

אחד מהדברים שהפתיעו אותי ככל שהעמקתי את הכרותי עם קהילת אנתרופוסופיות בארץ, הוא הפער שקיים בין העמדות הליברליות שאופייניות לאנתרופוסוף הישראלי הממוצע, לבין השמרנות החברתית שמאפיינת קהילות אנתרופוסופיות. מי שמכיר את האנתרופוסופיה יודע שהיא באה עם אימפולס חברתי חזק מאוד: רודולף שטיינר היה פעיל מאוד לשינוי השיטה המדינית הנהוגה באירופה, ומשרעיונותיו לא התקבלו לאחר מלחמת העולם הראשונה, ייסד את חינוך וולדורף כניסיון לזרוע, דרך חינוך הילדים, זרעים לעולם טוב יותר. עם הזמן הבנתי שזה גם הלך הנפש שרווח בקרב רבים מהמחנכים והפעילים האנתרופוסופיים: "לשנות את העולם גדול עלי כרגע", הם כמו אומרים לעצמם, "אבל לפחות בחלקת האלוהים הקטנה שלי אני בורא עולם טוב יותר".

לעומתם, יש אקטיביסטים שפועלים לשינוי חברתי, אך אלו פועלים בתוך צורות החשיבה הקיימות, ומחזיקים בגישה מכניסטית ואינסטרומנטלית כלפי העולם – אותה גישה שמלכתחילה יצרה את הבעיות שנגדם הם מוחים; וכך, גם אם הם משיגים את מטרותיהם, שינוי אמתי אינו מתרחש. שינוי בעולמנו, אם יקרה, חייב להגיע מתוך כך שאנשים יתחילו לחשוב ולחוות את העולם בצורה אחרת.

לאחרונה נחשפתי לעבודתם של אלן קפלן (Allan Kaplan) וסו דווידוף (Sue Davidoff), זוג מורים מדרום אפריקה, המתעתדים הגיע לישראל בינואר הקרוב, כאורחי סמינר "דרך האמנות", בניהולו של האמן החברתי אקסל אוולד. מה שעורר את סקרנותי הוא השילוב שהציגו בין תפיסת עולם רוחנית לבין גישה אפקטיבית לשינוי אישי וחברתי, המבוססת על הפנמנולוגיה של גתה, יקיר האנתרופוסופים. קיימתי עימם ראיון אינטרנטי (ניתן להקשיב לראיון המלא בתחתית הפוסט), בדיוק לאחר שסיימו סדנה לאקטיביסטים בניו זילנד.

אז מה המצב בניו זילנד?

אלן: "גשום ולא רואים את השמש".

סו: "בדיוק סיימנו סדנה בת שישה ימים לפעילים חברתיים. אנחנו מגיעים לכאן מידי שנה. נושא הסדנה היה 'לחוות ולחיות את המציאות כאחדות', ובתחילת הסדנה שאל אחד המשתתפים: איך נוכל לקחת את הכלים שאתם מדברים עליהם לתוך העולם? זה הפך להיות נושא מרכזי בסדנה, ובסופה הגענו למקום עמוק שבו ראינו איך ניתן לחיות את החיים מתוך יושרה פנימית, איך אנחנו מבינים שהעולם שסביבנו הוא חי, ונמצא בתנועה תמיד, ואיך אנחנו יכולים לעבוד עם התנועה הזאת, שזה הדבר החזק ביותר שאנו יכולים לעשות בעולם הזה".

עד כה אני מכיר אנשים שלקחו את שיטת ההתבוננות הגתאנית לתחום המדע והאמנות. עוד לא שמעתי על אנשים שלקחו אותה לספרה החברתית.

אלן: "זאת אכן עבודה חלוצית. אגב, לרוב איננו עובדים עם קהילות אנתרופוסופיות, אך גם זה קורה לנו, ואז הסדנאות מקבלות שינוי קל. אנחנו תמיד עובדים עם מה שהאנשים מביאים. כל סדנה שלנו שונה מרעותה, למרות שהן תמיד עוסקות באותו נושא".

ומה קורה בסדנה?

סו: "אנחנו מקדישים הרבה זמן להתבוננות. לומדים להתבונן בפתיחות וללא שיפוטיות. נמצאים הרבה מהסדנה בטבע, כשזה מתאפשר. את ההתבוננות בטבע אנחנו אחר כך מפתחים להתבוננות בסיטואציות חברתיות. ואז מגיעים לדבר המשמעותי ביותר, שהוא שינוי האופן שבו אנו מתבוננים בסיטואציה חברתית, דבר שמשנה את הסיטואציה עצמה. הלימוד הוא מתוך דיון, לא מתוך הרצאה".

אנתרופוסופים עם אימפולס לשינוי חברתי לרוב נמשכים לרעיון השילוש החברתי.

אלן: "אנחנו לא מסתכלים על העולם בצורה מובנית או מציעים לו איך לעבוד. אנחנו עובדים עם האדם עצמו, עם יכולותיו ועם הקשר האנושי שהוא יוצר עם סביבתו. אנחנו מציעים שינוי פנימי, שלאחר מכן משפיע על הסביבה האנושית שבה פועל האדם. האנתרופוסופיה היא התשתית הרוחנית לעבודה שלנו, אבל העבודה שלנו פונה לכולם, באותו האופן שבו ברנרד ליווכוד ההולנדי פעל כשהקים את ארגון NPI לטובת כל תושבי הולנד. חשוב לי גם לומר שמראש, שכשהתחלנו לעבוד, החלטנו לא להתמקד בקהל האנתרופוסופי, שבמקרים רבים נוטה להיות שמרן. זה דבר שנתקלתי בו בעצמה בדרום אפריקה, ולאחר כן בעוד מקומות בעולם.

מה קרה בדרום אפריקה?

"בתקופה של המאבק באפרטהייד, לחלק מבתי ספר ולדורף היה תפקיד משמעותי, אך היה גם חלק שלקח עמדה הרבה יותר שמרנית".

זה נושא שאשמח לשמוע עליו יותר כשתהיו בארץ. האם זאת הפעם הראשונה שתגיעו לישראל?

אלן: "יש לי משפחה גדולה בארץ. אח ואחות והמון אחיינים. הורי עלו לישראל כשהייתי בן 19. אני בחרתי להישאר לבד בדרום אפריקה".

סו: "גם לי יש כאן משפחה קטנה – דודים".

מיהם המשתתפים בדרך כלל בסדנאות? מי אתם רוצים שיגיעו?

סו: "אנחנו לא מפלחים את הקהל שלנו. בסדנאות יכולים להשתתף מנהלים, מורים, רופאים, מטפלים, פעילים חברתיים, כל אחד למעשה. מה שחשוב הוא שהמשתתפים יהיו פתוחים לרעיון שהם כל הזמן בשינוי".

אלן: "לסדנה בישראל הייתי שמח שיגיעו אנשים רוצים לעשות שינוי כלשהו בעצמם ובמצב שאליו הגיעה החברה. אני רוצה לעבוד עם אקטיביסטים, עם אנשים שהם לא שמרנים".

הסדנה של אן וסו צפויה להתקיים בסוף שבוע של ה-18 עד ה-20 בינואר, במרכז "דרך האמנות" שבקיבוץ הרדוף. פתיחת הסדנה מותנית במספר משתתפים מינימלי, כך שאם הרעיונות של אלן וסו נשמעים לכם מעניינים, אנא צרו קשר בהקדם עם מריאנה במספר 054-5625643 או במייל [email protected] והבטיחו את קיום הסדנה. מידע נוסף על עבודתם של אלן וסו ניתן למצוא באתר האינטרנט שלהם.

להאזנה לראיון המלא לחצו כאן