תאטרון המילה ומלחמתו בדרקון באמצעות חרב מימון ההמון [איגרת 66]

אנדה, מחבר ספרי הפנטסיה האלמותיים "הסיפור שאינו נגמר" ו"מומו", הוא אחד מהיוצרים והסופרים המוערכים ביותר במאה העשרים, בוודאי מבין סופרי הילדים. כתיבתו משלבת פנטסיה והומור לצד עיסוק בשאלות האנושיות הגדולות ביותר. ספריו הם למעשה סיפורי חניכה, והמסעות שעוברים גיבוריו הם גם מסעות פנימיים של גאולה אישית ואנושית.

ספרו הראשון של אנדה, ג'ים ונהג הקטר, מספר את סיפור התבגרותו של ג'ים כפתורי, נער אסופי היוצא למסע חיפוש אחר מוצאו. למסעו מצטרף לוקס נהג הקטר, וביחד הם נחלצים לעזרתה של הנסיכה הסינית לי סי. התחנה האחרונה במסע התלאות המפרך לוקח אותם אל עיר הדרקונים, שם נמצאת הדרקונה גברת תותבת, חוטפת הנסיכה. הם גוברים עליה מבלי להרוג אותה – וזה מה שגואל אותה מהרוע. הדרקונה הרשעית הופכת להיות "דרקון פז בעל בינה", היודע את פתרון כל החידות בעולם.

לאחר ש"הסיפור שאינו נגמר" הפך לסרט שובר קופות, וההצגה "מומו" של שומרי הגן רצה עשרות אם לא מאות פעמים ברחבי הארץ, היה זה אך טבעי שגם "ג'ים ונהג הקטר", אשר זכה בפרס הנס כריסטיאן אנדרסן היוקרתי, יעלה על הבמות. ואמנם, בימים אלה עובד תיאטרון המלה מקיבוץ הרדוף על עיבוד תיאטרלי מקצועי ראשון לסיפור. למי שאינו מכיר את תיאטרון המלה נספר שמדובר בקבוצת תיאטרון הפועלת בקיבוץ הרדוף כבר 12 שנים. עבודתם, איך לא, מושפעת מהגישה האנתרופוסופית לדרמה ולעיצוב הדיבור. בשנים האחרונות הם החלו להעלות הצגות ילדים, ובין היתר הם חתומים על להיטים כגון "צרור נפלאות הקרקס", "ליצנים מחפשים משמעות" ו"יש עכבר בבית".

ההצגה "ג'ים ונהג הקטר" היא הפרויקט המרכזי של התיאטרון לשנה זו, ומשתתפים בה מיטב יוצריו – שחקנים, אנשי תאורה, תפאורה ותלבושות. את המוסיקה יצרה הזמרת טליה אליאב, והיא גם תופיע ותנגן בהצגה. לדברי רועי בירן, המביים את ההצגה ביחד עם מרים ארנן, זאת הפעם הראשונה שהתיאטרון מעלה הצגה שמתאימה לגילאי 8 עד 14. "עוד לא העלנו הצגה עלילתית מורכבת כמו זו, ומבחינתנו זאת קפיצת מדרגה. גם הפוטנציאל להגיע לקהלים רחבים יותר, כמו למשל למתנ"סים ובתי ספר דרך סל תרבות, הוא גדול".

קפיצת מדרגה נוספת שמבצע התיאטרון הוא שלראשונה הוא פונה לקהל שלו בבקשה לקבל עזרה להעלאת ההצגה, ולשם כך הוא פתח דף פרויקט באתר מימון ההמון headstart.

על הרקע להחלטה לצאת עם הפרויקט מספר רועי כי "בשנה האחרונה תיאטרון המלה עובד כעמותה. למעשה, נפרדנו מהחסות המנהלתית של קיבוץ הרדוף. אם בעבר החסות הזו אפשרה לנו לקבל אשראי כספי, כיום כעמותה איננו יכולים להיכנס לגרעון. יחד עם זאת, הצורך להמשיך וליצור הצגות הוא חזק, ולכן החלטנו לצאת עם ההצגה הזאת ויהי-מה. מהבחינה הזאת, איננו פרויקט מימון המון רגיל, במובן של 'אם לא נגייס מספיק כסף אז זה לא יקרה'. ועדיין, חשוב היה לנו לצאת אל הקהל שלנו ולבקש תמיכה, על מנת שנוכל לבצע את ההצגה באיכות שאנחנו רוצים אותה. זאת גם הזדמנות לאפשר לאנשים להיות שותפים ולתמוך בנו".

זה לא פשוט לצאת לעולם ולבקש תמיכה.

"עבורי זאת הייתה התנסות חדשה כאמן, לשים את האמנות שלך על השולחן ולבקש עבורה תמיכה כספית. להרים טלפון לחברים מהקיבוץ ולהגיד להם 'הי, יש הצגה, בואו תתמכו!'. הייתי צריך לעבור משוכה פנימית שלי, וזה דרש ממני הרבה."

האם את האומץ קיבל רועי מג'ים וידידו לוקס, נהג הקטר?

>>> לדף התמיכה בפרויקט לחצו כאן <<<