לפני כמה שנים כעסתי על הבן הבכור שלי. אני צעקתי עליו, והקולות בתוכי צעקו עליי, והכול געש ורעש... הוא הסתכל עליי בזעם, שלף ציפורניים, גרגר באיום וחרק בשיניים. ממש כמו נמר בקרב. ולפתע ראיתי את עצמי בתוך אישוניו: אמא נמרה, עוצמתית, מפחידה. וראיתי גם את הנמר שבתוכו – הפראי, הגולמי, הבודד, שהוא נדרש לרסן ולאלף ...
רוצים להמשיך לקרוא?
הכניסה לבעלי מנוי למגזין אדם עולם