דרושים בעמותת אדם
בוחרים בחינוך: עיון במצעי המפלגות מזווית חינוכית

בוחרים בחינוך: עיון במצעי המפלגות מזווית חינוכית

עיון במצעי המפלגות מנקודת מבט חינוכית מעלה כי רב הדומה על השונה; אך מפלגה אחת מציעה גישה שונה לחלוטין, ולא פלא שהיא הולכת להיות הפתעת הבחירות

מה משותף לאיגרת ולבחירות לכנסת? שניהם מתרחשים תמיד בימי שלישי. כשאתם קוראים איגרת זו, אתם כנראה כבר אחרי מימוש זכותכם וחובתכם אזרחית להצביע (ואם לא, רוצו לעשות כן!), וכמו רוב אזרחי ישראל, תצביעו בהתאם לעמדותיכם בשאלות הבטחון המדיני; ייקח הרבה זמן (אם בכלל) עד שסוגיות חינוכיות יעמדו במרכז של מערכת בחירות או מצע מפלגתי כלשהו. אך בתחום שנקרא "החיים עצמם", חינוך הוא אולי הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים להשתתף בו: אם זה בחינוך עצמי, חינוך ילדינו או בבחירת המסגרת החינוכית שאליה נשלח אותם. אין זה נדיר לראות משפחה אשר מעתיקה את מקום מגוריה למען יוכלו לשלוח את ילדיהם למערכת חינוך ההולמת את עולם ערכיהם; ועדיין, נדמה שהמפלגות כמעט ואינן מתייחסות ברצינות לשאלות החינוכיות. עיון במצעי כל המפלגות הגדולות (בניכוי חרדים וערבים, ומפלגת הליכוד שאינה טורחת לנסח מצע) מראה כי רב הדומה על השונה.

דוגמה טובה לכך היא נושא החינוך לגיל הרך; כולם מסכימים כי הוא צריך להינתן בחינם. במצע מפלגת כחול-לבן כתוב כי "השקעה מסיבית בחינוך לגיל הרך תחסוך בטווח הבינוני והארוך תקציבים רבים אשר מושקעים במערכת החינוך בשלבים מאוחרים יותר". עוד נכתב בו כי המפלגה מאמינה שיש להפוך את מערכת החינוך למערכת חינוך חינם מהגיל הרך ועד לסיום התואר הראשון. גם בעבודה מתחייבים להנחיל חינוך ממלכתי לגילאי 0 עד 3, בכדי שהנטל הכלכלי ירד מההורים. מפלגת כולנו החברתית כותבת במצעה שמחיר מעון לילד יעמוד על 1200 ₪ בחודש, וכי יש להעביר את הסמכות לחינוך מגיל שנה עד שלוש למשרד החינוך, ובמקביל לפתח תוכנית הכשרה ייעודית מודולרית בסבסוד המדינה לכל סייעת ומטפלת כדי להפוך את המקצוע למקצוע אקדמי. בימין החדש מתחייבים להחיל בהדרגה את חוק חינוך חינם לגיל הרך, וגם במרצ מקדמים חינוך חינם מגיל שלושה חודשים ועד סיום התיכון.

על מה עוד מסכימות כל המפלגות? על חיזוק מעמד המורה, על צמצום הפערים בין המרכז והפריפריה, על יום לימודים ארוך וחיזוק החינוך הבלתי פורמאלי. ועל מה הן לא מסכימות? נראה שלכל מפלגה יש את הניואנס שלה, בהתאם לקהל הבוחרים שלה. הימין החדש ימשיך לחזק את מורשת כל העדות בישראל: "נפעל על-מנת להטמיע את ערכי הציונות, ערכים יהודיים, ערכים דמוקרטיים, מורשת ישראל ואהבת האדם לכל ילדי המדינה. צעירי ישראל יכירו את מורשת האומה שלנו ואת דמויות המופת בדברי עמנו". לעומתם, מרצ מבטיחים לפעול כנגד ההדתה, ולמען חינוך הומניסטי שוויוני מגדרית, תרבותית וחברתית. העבודה, כחול לבן וכולנו מרבות לדבר על החינוך כעניין כלכלי, ומטרותיהם החינוכיות במידה רבה שואפות להוריד את נטל החינוך מההורים – הן מבחינת עלויות, והן מבחינת שעות-ילדים – כדי שההורים יוכלו לעבוד יותר.

החרות של זהות

אך במערכת הבחירות הנוכחית ישנה מפלגה אחת שמציעה עמדה שונה בתחום החינוך, כמו בהרבה תחומים נוספים. כבר עכשיו ברור שתנועת "זהות" בראשות משה פייגלין היא הפתעת הבחירות הנוכחיות, בין היתר כיוון שהיא מציעה עמדות מקוריות בתחומים רבים הנוגעים לחיינו. עקרון העל של המפלגה הוא "חירות", ובתחום החינוך היא מציעה את שיטת הוואוצ'רים, לפיה בתי ספר יתחרו ביניהם על התלמידים, וההורים יבחרו למי מביניהם לשלוח את ילדם. משה בר נס, פעיל חינוך ולדורף ותיק, מרחיב על השיטה מנקודת מבטו. הוא אומר כי המצב שבו במדינה מחליטה איזה אופי של חינוך יקבלו ילדינו הוא אבסורדי. "מי אחראי על חינוך ילדינו?", הוא שואל, ועונה: "המדינה, ולכן קיים חוק חינוך חובה. הורה הרוצה לחנך את ילדיו בבית עובר על החוק, אלא אם-כן קיבל לכך אישור מיוחד מהמדינה. כך קרה, לדוגמה, שהורים ששלחו ילדיהם לבית-ספר דו-לשוני בחילף קיבלו התראות מטעם הרשות המקומית, כי הם עוברים עבירה פלילית ועלולים להיות מועמדים לדין; ויש מיקרים רבים נוספים. ולאיזה בית-ספר על הילדים ללכת? המדינה קובעת לפי מקום מגורי הילד ואזורי רישום של בית הספר. ומה ילמדו שם? תלוי לאן נושבת הרוח של שר החינוך. לאחרונה היה לנו את בנט, אז הייתה הכוונה ללמוד מתמטיקה בהיקף 5 יחידות". הפתרון לפי בר נס למצב הוא שיטת השוברים, אותה כאמור מקדמת תנועת זהות. "פייגלין חישב כמה כסף מוצא על חינוך הן מתקציב החינוך של הממשלה, הן תקציבי הרשויות המקומיות, ועם תוספת קטנה של ההורים חילק למספר התלמידים. הוא הגיע למעל 3,000 ₪ לתלמיד לחודש. המורים, לדבריו, מקבלים נתח זעום מזה. אז לאן זה הולך? לדעתו מתבזבז הרבה כסף על המנגנון ועל הפיקוח. על-סמך חישוב זה, הוא מציע להנפיק לכל הורה שובר-חינוך בגובה של למשל 2,000 ₪. ההורים יחליטו לאיזה בי"ס ילדיהם ילכו. הם יאלצו לעשות שיעורי בית לבדוק מה הם רוצים לילדיהם, ומה כל בית ספר מציע להם, ואולי להקים בית ספר חדש. 20 ילדים יביאו עימם נדוניה מהמדינה של 40 אש"ח לחודש, מה שיאפשר יזמות חינוכית קלה יותר, ויעודד הורים לחשוב מה באמת חשוב להם. זה יעודד לא רק חינוך אנתרופוסופי אלא בכלל חינוך אלטרנטיבי, וחינוך עם אכפתיות של ההורים והמחנכים".

הוואוצ'רים מנקודת מבט אנתרופוסופית

התבוננות בנושא מנקודת מבט אנתרופוסופית מראה שההבדל בין הגישה שמציעה זהות לגישות של יתר המפלגות היא שזהות מקדמת חופש בחירה בחינוך, בעוד שיתר המפלגות מקדמות שיוויון בחינוך. לפי תפיסת השילוש החברתי, ערך השיוויון הוא הערך המוביל במרחב הפוליטי הקשור לזכויות וחובות; כולם שווים לפני החוק. ערך החופש, לעומתו, קשור למרחב התרבותי רוחני; איש באמונתו יחיה. תחום החינוך שייך באופן מובהק לתחום התרבותי-רוחני, ולכן החופש הוא הערך העליון עבורו. תפקידה של המדינה אינו לחנך את הילדים בהתאם לערכיו המתחלפים של שר החינוך; תפקידה לפעול למען הנגשה שיוויונית ככל האפשר של חינוך חופשי ככל האפשר לאזרחים רבים ככל האפשר. שיטת הוואוצ'רים מתכתבת עם רעיון זה בכך שהיא מעניקה להורים את חופש הבחירה, ומכאן נובעת משיכתה עבור רבים. אך מיד כשכותבים זאת חשוב להדגיש כי הפיכת בתי ספר לארגונים עסקיים, כפי שקרה במקומות אחרים בעולם שבהם נוסה המודל, היא מתכון לאסון גדול אף יותר מזה הנוכחי; כפי שחינוך אינו שייך למרחב הפוליטי, כך הוא אינו שייך למרחב הכלכלי. חינוך שייך למרחב התרבותי-רוחני החופשי, והביצוע הנכון שלו יעשה על ידי ארגונים אזרחיים שאינם למטרות רווח. בתי ספר אלטרנטיביים בישראל, כדוגמת בתי ספר ולדורף שהוקמו על ידי עמותות הורים, הם דוגמה טובה לכך. מי ייתן ויותר ויותר הורים יוכלו לבחור בהם למען חינוך ילדיהם.

עזרה בהכנת הידיעה: אידית פלדמן-הרפז

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

3 תגובות

  1. Avatar

    למפלגת זהות יש במצע רעיונות רחוקים מאד מהצפיסה האנתרופוסופית בכל הנוגע לבחירה חופשית בתחומים שונים.
    זו תהיה טעות חמורה שלא לומר חוסר אחריות לקחת בחשבון רק את הפן החינוכי. למעשה גם שיטת הוואצ׳רים לא בהכרח תקדם בחירה חופשית, בטח לא עבור בתי הספר אליהם ירצו ההורים לשלוח את ילדיהם. בשלב מסויים תתהווה תחרות על בתי ספר שנחשבים ״יוקרתיים״ יותר, רף הקבלה יהיה גבוה יותר, הסינון בכל בתי הספר יהיה לפי קריטריונים שבתי הספר יחליטו, ובמי יבחרו לדעתכם? בילדים הנחשלים? ״החלשים?״ ״הבינוניים?״ ומאיזה מגדר? מאיזו משפחה? האם יעדיפו את הילד מהמשפחה העשירה או הענייה? הערבי או היהודי או האריתראי? האשכנזי או הספרדי? כמה פילוג יווצר בתוך החופש הזה!!
    לפני שמציגים פה את זהות כמפלגה הנכונה מבחינת החינוך (ודאי שלא), נא לשם לב לגישה שלהם כלפי המשפחה ״הנכונה״ כלפי מגדרים שונים בחברה! אין בזה שום חופש בחירה לדעתם. חופש הרוח? בסימן שאלה גדול!

  2. Avatar

    תודה על שיתוף הכתבה, אל לנו לתמוך במפלגה רק על סמך ראיית החינוך. במצע של פייגלין ישנם רעיונות שבהם חופש הבחירה החופשית גם הרוחנית רחוק מאד מהתפיסה האנתרופ׳ במידה מסוכנת. לגהי שיטת הוואצ׳רים, אשר כאמור נוסתה במדינות שונות. התחרות של בתי הספר על הוואצ׳רים של הילדים לא נלקחת פה בחשבון: האם יעדיפו את התלמידים המתקשים? המיוחדים? האם יתנו מענה זהה לכלל המגדרים?… או שמא יעדיפו את המצטיינים? העשירים? ״מהמגדר הנכון״ ויעניקו בכך חינוך שיוויני וחופשי לכל ילד?… הבוחרים במפלגת זהות על סמך הרעיונות החינוכיים האלה יודעים אילו רעיונות מקדמת המפלגה הזאת בכל הנוגע למשפחה ״האידאלית״ מבחינתם? כל אלה ואחרים אשר מעוגנים במצע המפלגה הזו צריכים לבוא בחשבון, הם לא יחלקו סתם וואצ׳רים ובתי הספר לא פראיירים. תראו מה קורה עם המיצבים.
    בחרו בחירה חופשית וערכית לפי הרוח הנושבת בכנפיכם.

מתעניינים בחינוך וולדורף (אנתרופוסופי)?

הירשמו וקבלו מיד גישה ל-14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!