אדם עולם כתב עת אנתרופוסופי ישראלי
עצים בוגרים קולטים אוויר מזוהם ומנקים אותו, הם מייצרים חמצן (וקולטים פחמן דו חמצני), הם מורידים את הטמפרטורה, מערכת השורשים שלהם מסוגלת למתֵן נזק של רעידות אדמה, הם משמשים בית לשפע של יצורים חיים ותורמים למגוון הביולוגי.
יש דרכים שונות ומשונות לעזור למערכת האקולוגית שלנו, אבל להרבות עצים היא בהחלט אחת מהן. צעד משמעותי, יעיל ועם השפעה עצומה – זרע קטן שעושה גדולות.
זרעי עצים נמצאים מסביבנו בכל מקום: זרעים של אגוזים (פקאן, שקד ומלך), זרעי פירות (תפוח, לימון, מנגו, אפרסמון) וגם זרעים של עצי בר שנִקרים בדרכנו (בלוטים של אלון, זרעי אלה ארצישראלית וחרוב).
זרע הוא בעצם הילד של העץ, והוא מכיל שלל תכונות גנטיות שהעץ הוריש לו. ממש כמו הילדים שלנו – גם הזרע יכול להיות דומה לעץ בתכונות מסוימות, ושונה ממנו באחרות.
האפשרות להתחיל עץ מזרע קטן היא כל כך גדולה ומלאת פוטנציאל, אישי וסביבתי – פשוט זרעו, אל תהססו!
1.
אוספים זרעים. בלוטים (זרעי אלון), שקדים ואגוזים, אבוקדו, רימון, חרוב, תות עץ, זרעי אורן (צנוברים). מומלץ לנסות גם זרעי הדרים ומה שבא ליד!
2.
משרים את הזרעים במים למשך יום. ברגע שהם יהיו בסביבה לחה יתחיל תהליך הנביטה. בזרעים בעלי קליפה קשה אפשר לחרוץ את הקליפה כדי להקל על הנביטה.
3.
מכינים את מכל הגידול: עציץ קטן בעל פתחי ניקוז בתחתית, מלא באדמה מדושנת. מומלץ להוסיף לאדמה רקב עלים מהעץ על מנת לדמות לו תנאי נביטה טבעיים.
4.
זורעים: יוצרים גומה בעומק של פי 2 מגודל הזרע, מניחים את הזרע ומכסים באדמה. שימו לב: לזרעים יש חלק עליון ותחתון - מהחלק העליון יפרוץ הנצרון (שיהפוך לעלים) ומהתחתון יפרוץ השורשון. מניחים את הזרע כך שראשו יפנה כלפי מעלה. לא בטוחים? הניחו על הצד. גם בטבע, ברוב המקרים הזרע נובט כשהוא שוכב על צִדו.
5.
ממתינים: מניחים את העציץ במקום עם צל חלקי, חמים ומאוורר. מוודאים שהאדמה תישאר לחה כל הזמן אך לא מוצפת. הזרע הקטן כבר החל במסע שלו, ולנו יהיה העונג ללוות אותו.
6.
כשהצמח גבוה וחזק, אפשר להעביר אותו למשכנו הקבוע. שתיל שקיבל טיפול מסור בתקופת חייו הראשונה, יגדל לעץ חזק ומניב שאינו דורש התעסקות רבה.
