זמן איכות בחורף עם ילדים – לא מה שחשבתם [איגרת 177]

החורף שהגיע מכניס אותנו למקומות סגורים, ונותן לנו הזדמנות לבלות זמן עם הילדים שלנו. איך אנחנו עושים אותו לאיכותי? פשוט עושים איתם את מה שממילא צריך לעשות

החורף הגיע ואיתו ההתכנסות לתוך הבית. זוהי עונה שמזמינה חשיבה, הזדככות, הבנה עמוקה יותר של מקומה של הרוח במהלך חיינו היום יומי. זהו הזמן שבו ילדינו הפעוטים מבלים יותר זמן איתנו – אך אבוי, הם עלולים להעביר את החורף כשהם זבי-חוטם ונרגנים. כיצד אפוא נחבר אותם לשמחת החיים ושמחת העשייה?

בעבר הרחוק, קצב החיים היה איטי יותר וכל מה שהגיע אל הפעוט היה פריו של תהליך שלקח זמן ממושך. על מנת לאכול פיתה עם זעתר, ראה הילד איך קרוביו עמלים בשדות, מובילים את החיטה על גבי חמורים לטחנת הקמח, כיצד אמו לוקחת את הקמח ומוסיפה מים ומלח, ולשה... ואופה... ומוסיפה זעתר שקטפה יחד איתו בשדה. כיום, במקרים רבים, התהליך היחיד הוא פתיחת צנצנת המזון המוכן.

על מנת לקבל נעליים חדשות הלך הילד עם אביו לסנדלר ועמד כאשר קצה אפו מגיע אל שולחן הסנדלר והוא מציץ בהשתאות כיצד האומן חותך את העורות, מדביק, תופר ועוד. הצוציקים שלנו כיום, הולכים ל"סופר" ורואים את הוריהם מעמיסים מוצרים מוגמרים לתוך עגלת הקניות. כיצד הגיע החלב לתוך קופסאות הקרטון הגדולות? מאין הגיעה החסה למדפים? ילדים יודעים את התשובה רק מתוך ספרי תמונות ומן הטלוויזיה. רשתות גדולות אשר מספקות רהיטים, בגדים, ומכשירי אלקטרוניקה – כולן מפגישות את הילדים מיום היוולדם עם תוצאות ומוצרים מוגמרים בלבד.

ילדים בימינו אינם יודעים מנין מגיעים המוצרים לעגלת הקניות

ילדים בימינו אינם יודעים מנין מגיעים המוצרים לעגלת הקניות

והנה בחורף, החשיכה המוקדמת והרוגע ששוררים בעולם, מאפשרים לנו להתעמק יחד עם ילדינו בתהליכי חיים אשר אין כמוהם להעשיר את פנימיותם של פעוטות וילדים. בניגוד לכל המוצרים המוגמרים אשר מקיפים את צוציק, ניקח, לדוגמא, את תהליך האפייה של לחמניות: אנו ניקח קמח, נוסיף לו מים, מלח, שמרים (אשר התפחנו בכוס מים פושרים יחד עם סוכר), נוסיף שמן, נלוש, נחתוך לחתיכות, נעצב יחד עם צוציק, נכניס לתנור החם, נוציא את הלחמניות האפויות ונכבד את האופה הקטן.

מה ילמד מכך צוציקינו?

א. תכנון והתארגנות: נניח את המצרכים וכלי האפייה על השולחן ונוודא שיש לנו את כל הדרוש לאפייה.

ב. היגיינה: שטפנו ידיים לפני הלישה?

ג. שפה: נקרא לכל אחד מן המרכיבים בשמו, ונתאר את הפעולות (כעת נלוש ולאחר מכן נרדד...) ומושגים כגון: פושר, חם, ריחני.

ד. מוטוריקה עדינה: לישת הבצק ועיצובו, פיזור שומשום על הלחמניות...

ה. יחסים חברתיים: חלוקת העבודה, התחשבות באחים וב"טריטוריה" שלהם על גבי שולחן העבודה, ואפילו חלוקת העבודה עמנו, ההורים.

ו. דחיית סיפוקים: "אוףףף... מתי זה כבר יהיה מוכן? בא לי לאכול את הלחמניות!

ז. פיתוח חושי: חוש הריח, הטעם, המישוש. הלחמניות שלנו חושניות כל כך!

ח. צוציק ירגיש כבוד לתוצר. הוא יידע כמה קשה ומסובך היה לייצר לחמנייה כזו. הרי אנו קונים לו צעצועים במאות שקלים, אך מכיוון שהוא לא לקח חלק בתהליך של הכנתם, הוא מסוגל להשליך אותם על הרצפה ולדרוס אותם ברגליו ללא שום הערכה.

אם כך, מכל הסיבות שהוזכרו כאן, חשוב מאד שהקטנטנים ייקחו חלק בתהליכים ולא רק בשימוש  מוצרים מוגמרים.

אפיה משותפת מלמדת תכנון, היגיינה, מוטוריקה עדינה דחיית סיפוקים ועוד

אפיה משותפת מלמדת תכנון, היגיינה, מוטוריקה עדינה דחיית סיפוקים ועוד

איזה תהליכי-חיים נוספים אפשריים בביתנו?

א. תהליכי ניקיון וסדר: הללו צריכים להיות חלק מן הזמן שמוקצב לפעילות. אינכם צריכים "לתקתק" את ניקיון שולחן האוכל לאחר ארוחת הצהריים, אלא לאפשר לילדים לנקות אותו (לא נורא... אחר כך תעבירו מטלית פעם נוספת). צוציק יסדר את הצעצועים בחדרו ובסלון ובכל מקום שבו הוא פיזר אותם – לא בלחץ של זמן "כי אנחנו צריכים למהר ל..." – אלא יחד, כפעילות מהנה ומתוך הבנה שזה חשוב שצוציק יהיה חלק מתהליך שיש לו התחלה, אמצע וסוף.

ב. חיתוך ירקות ופירות: בהתאם ליכולת, אך החל מגיל שנתיים נאפשר לרוב הילדים להתנסות בחיתוך ירקות ופירות, בעזרת סכין שאינו חד מדי. הוא יראה את הירקות והפירות בשלמותם לפני החיתוך ויאכל אותם בסלט לאחר מכן. גם מרק ירקות בחורף יכול לספק תהליך יצירה מעניין.

ג. קילוף ביצים קשות ומעיכתן (יחד עם אבוקדו בעונה...).

ד. כמובן ישנן פעילויות רבות נוספות: ניגוב אבק יכול להיות כיף בלתי רגיל כשעושים את זה ביחד. סידור ארונות במטבח, הכנסת כביסה למכונת הכביסה: לצוציק ממש לא מפריעים התחתונים של אחיו! צוציק גם ממש מצוין בהושטת האטבים לאמא/אבא כשהם תולים את הכביסה. ועוד ועוד...

שימו לב! כאשר אתם מכינים עוגת שוקולד וצוציק צופה בהכנה ומידי פעם מקבל "טעימה" מן העיסה, הוא אינו שותף פעיל בתהליך וכך אנו מפסידים חלק מן היתרונות שציינו.

תהליכי חיים מקרבים בינינו לבין ילדינו, הם משביעים את הנפש ממש כפי שהם משביעים את הגוף, וכן,  אשר צוציק הולך לישון מותש מן העשייה המרובה, יש לנו זמן לפגוש את עצמנו.

מירי מתתיה היא יעצת ומלווה חינוכית, מכשירה נשות חינוך לגיל הרך בגישת חינוך ולדורף. miri.matt@gmail.com

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*