חצי קלאץ'

חצי קלאץ'

חַפֵּשׂ בְּתּוֹךְ עַצְמְךָ
וְתִמְצָא אֶת הָעוֹלָם
חַפֵּשׂ בְּמֶרְחֲבֵי תֵּבֵל
וְתִמְצָא אֶת עַצְמְךָ

שִׂים לֵב
לפִעְיִמַת המְַּטֻטֶּלתֶ
בֵּין הָעַצְמִי לָעוֹלָם

וּלְךָ תְּגַלֶה עַצְמָהּ
יֵשׁוּת אָדָם עוֹלָם
יֵשׁוּת עוֹלָם אָדָם
- רודולף שטיינר

צהרי שישי, מרכז טבעון פקוק כרגיל, באחד ממגרשי החנייה נותרו שתי חניות פנויות, וממול, מכונית אחת שנוסעת קדימה ואחורה, במה שיכול להתפרש כניסיונות חנייה מוזרים או כתמרוני יציאה. אני בוחרת בפירוש השני, הנוח יותר, וחונה בשוונג, ממילא יש לידי עוד חנייה פנויה. מתוך הרכב המתמרן מציצים פניו של גבר דתי עייף, במושב לידו יושב ילד סבלני. "את לא רואה שאני מנסה לחנות?" הוא שואל חצי בטרוניה, חצי בעצב. "חשבתי שאתה מנסה לצאת," אני אומרת חצי אמת, "אבל בכל מקרה יש פה חנייה פנויה." אני כבר מאחרת לפגישה אבל נשארת לעמוד שם, נבוכה. פתאום גם אני קצת עצובה. "אתה מצליח לחנות?" אני שואלת, כמו שהייתי שואלת חבר או שכן. הוא מהנהן בעייפות. אני נשארת עד שהוא חונה ומתנצלת שוב. לא כל כך בפניו כמו בפני עצמי. חצי עצובה ששכחתי שקהילה זה לא רק להיות נחמדה ביריד אביב להורים מבית הספר או לתרום לנזקקים, חצי שמחה שנזכרתי שאני יכולה להתייחס לכל אחד כאילו הוא אני. העיניים שלנו נפגשות לרגע, אני לא יודעת אם הוא חושב שאני מוזרה. הוא מחייך אליי חיוך קטן ואני הולכת לדרכי לאט.

***

גיליון קהילה זה משקף לא רק את הצורך שלנו בקהילות, ואת העשייה המגוונת, מעוררת ההשראה ומאוד רחבת ההיקף של קהילות ולדורף בארץ, הוא משקף גם את הזמן המסוים שבו הוא נכתב: ימי קורונה, ימי פירוק ו(אני מקווה) הרכבה מחדש.

בגיליון: נועם שרון מספר על שלבים ושאלות בתהליך הקמת ארגון אנתרופוסופי בישראל, אודי לוי משוחח עם הארי סלמאן על קהילות כאתרי התקדשות, גלעד גולדשמידט מציע דרכים להתנגדות פעילה ללמידה מרחוק, תמר לאור כותבת על הילדים האבודים של בין סגר לסגר, ד"ר מוטי לוי על הקשר בין משחקי ילדות לחברה בריאה, מירי מתתיה על האופן שבו ילדים יוצרים סביבם קהילות, אורי בן דוד על "מדינת כל קהילותיה" וגלעד אלון על המעבר המתבקש מקהילות חינוך ולדורף לקהילות חיים אנתרופוסופיות. כל אלה ועוד הרבה מחשבות, רעיונות וסיפורי קהילות מחכים לכן ולכם בדפים הבאים.

קבלו חיבוק ויוצאים לדרך.

סימונה

הגיליון הבא: חירות.

בשנה האחרונה השתנו, שלא לומר התאדו מחיינו, חירויות אזרח בסיסיות: חופש תנועה, אוטונומיה בריאותית, החופש ממעקב, שקיפות החלטות הממשלה וכמובן עוד רבות אחרות. בגיליון חירות נעמיק בשאלה זו וננסה לבחון האם חירות היא רק מצב פנימי או שיש פעולות פיזיות שאנחנו יכולים וצריכים לעשות כדי להשיב אותה לעצמנו.

תמונת השער: פרויקט הקלידוסקופ בטבעון. עוד על הקליידוסקופ בעמודים 43-42 .
צילום: נועם מרדו

העמותה לאמנות בקהילה הוקמה בשנת 1998 על ידי עדי יקותיאלי, אמן, אוצר ויזם חברתי. מאז הקמתה הייתה העמותה מעורבת ביוזמה ובהובלה של מעל 300 פרויקטים בהם השתתפו כ 600,000- איש, בכ 30- מדינות.
רוב הפרויקטים התנהלו בקרב אוכלוסיות מוחלשות, וזימנו לקהילות מנוע יצירתי ומכונן לשינויים. בכל הקהילות שבהן פועלת העמותה, מעודדת היצירה האמנותית המשותפת דיאלוג בין-תרבותי, בונָה יחסים של ערבות הדדית, מקרבת בין קבוצות שונות, נותנת מקום להבעה, מעצימה את הקהילה על רבדיה השונים ומחוללת בה שינוי מיטיב.
כמה מפירות היצירה הללו מלווים את הגיליון.
פייסבוק: העמותה לאמנות בקהילה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך