הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
לפטר פרוקטור, חקלאי ביודינמי ניו-זילנדי ומי שייסד את החקלאות הביודינמית בהודו, יש משפט ידוע – אותו שמעתי במהלך ההכשרה שלי שם – שמתמצת את העשייה הביודינמית כך: "חקלאות ביודנמית עובדת בשני קטבים – הקוסמי והארצי. הבנה ושימוש במקצבים של גרמי השמיים בשילוב עם טיפוח מתמיד של חיוניות האדמה יוצרים חקלאות אורגנית מיטבית".
הקוטב הארצי ברור לנו: טיפוח האדמה שעליה אנו הולכים, חיוניות האדמה שבה הצמחים נשתלים – אלו הם יסודות חיוניים לחקלאות מיטבית. אך כיצד ניתן להבין את הצד הקוסמי? כיצד האסטרונומיה משפיעה על הטבע ועל תהליכי הגידול היומיומיים? כיצד ניתן ליצור מדריך אשר יסייע לנו לעבוד בהרמוניה עם אותם מקצבים אסטרונומים?
בכדי לצעוד בשביל הלא מוכר נתחיל במחוזות הקרובים לנו, ונתקדם משם.
פעימת החיים
תנועת כדור הארץ אל מול השמש יוצרת שני מחזורים חיוניים, האחד הוא יום ולילה והשני עונות השנה.
המא פיין הבסיסי של שינויים אלו הוא הכווצות והתרחבות: יש זמן עם יותר אור ויש זמן עם פחות אור, יש זמן עם יותר חום וזמן עם פחות חום. ההשתנות ההדרגתית מקוטב לקוטב יוצרת את הפעימה שמעצבת את החיים על פני כדור הארץ. למשל, צמחים מסוימים יכולים לגדול רק בתנאים של חום גבוה, ואחרים צריכים מנת קור בשביל להתחיל לנבוט. בתגובה לשינויים בעולם הצומח, בעלי החיים נעים ומניעים את החיים ‒ אם בעונות הנדידה של הציפורים ואם בקצב ההתרבות של בעלי חיים ביחס לכמות המזון הזמין. ככול שבוחנים יותר לעומק את מקצבי החיים, מגלים וירטואוזיות מוזיקלית מדהימה. למשל: לציקדה המחזורית (Magicicada) יש מחזור הזדווגות של פעם ב-17 או 13 שנים. כלומר, במשך השנים האלה הן נמצאות באדמה במצב פאסיבי וניזונות מלשד עצי היער, ובשנה ה-17 (או ה-13, בהתאם לזן) הן בוקעות, מזדווגות, מטילות ביצים ומתחילות את חייהן הקצרים כציקדות בוגרות. לאחר כחודשיים ימותו כל הציקדות הבוגרות ומחזור חדש של נימפות (ציקדות צעירות) יחכה 13 או 17 שנים בתוך האדמה לתורו לצאת אל העולם. דוגמה אחרת: פרפרי דָנאית מלכותית, מבלים חמישה דורות של מסע ממקסיקו ועד קנדה. הדור השישי או השביעי עף את כל הדרך חזרה, במטס מדהים של רבבות פרפרים – מקנדה עד למקסיקו שם הם נרדמים לשנת חורף, מתעוררים, מתרבים ומעמידים דור חדש של פרפרים נודדים. עד היום לא ברור לחלוטין כיצד יודעות הדנאיות לאן לחזור, חמישה–שישה דורות לאחר שהפרפרים שיצאו ממקסיקו כבר מזמן סיימו את חייהם. בכל זה ובעוד תופעות טבע רבות ומופלאות מתגלה פעימת החיים, במקצביה הגסים והעדינים גם יחד.1
המניע המרכזי לכל הפעימה הגלובלית הזו, שהוא גם הבסיס למחזור הגידול החקלאי, הוא המפגש בין קרני השמש לאטמוספירה של כדור הארץ, ולכן החקלאות (במילה אחת) היא סולארית, שמשית. מעבר למערכת השמש בה נמצא כדור הארץ, הרוב המוחלט של הכוכבים אותם אנו רואים בשמי הלילה הם שמשות בעצמם, ולמעשה, בכל רגע נתון השמש שלנו, ביחד עם שמשות אחרות, קורנת אל כדור הארץ.
ביוצרן מבנים גיאומטריים קבועים, היושבים על מישור המילקֶה – מישור הסיבוב של כדור הארץ והשמש – מוכּרות לנו שמשות אלה כגלגל המזלות. "מזל" הינו למעשה אוסף שמשות, קונסטלציה, אשר מולו עוברת השמש שלנו בכל חודש ויחד איתו היא משפיעה על המתרחש בפלנטה ארץ. קרינה סולארית משולבת של כל המבנה הזה פוגעת ביוניספרה (השכבה החיצונית ביותר של כדור הארץ) ומניעה את פעימת החיים אצלנו.
המניע המרכזי לכל הפעימה. צילום: שרית קרופקה
שעון שמיימי
אחת מתופעות הטבע המרתקות בעולמנו היא מחזור הגאות והשפל. במקצבים קבועים, הנגזרים מהמיקומים היחסיים של הארץ, הירח והשמש, נעים המים בימות ובאוקיינוסים של כדור הארץ, כך שבזמנים מסוימים של היום נסוגים המים לעומק הים, ובזמנים אחרים הם עולים על גדותיהם. בתנועה זו ניתן לראות את ההשפעה הגסה של הירח על המים ומיד עולה השאלה: האם לירח יש גם השפעות עדינות על המים? האם הוא משפיע גם על המים שבצמחים?
בכדי להבין את השפעות הירח על האדמה, צריך לשים לב, שהוא הבסיס של השעון האסטרונומי שלנו. בכל יום עובר הירח כ-13.3 מעלות, אשר מייצרות את הבסיס לחלוקת השמיים (שמקיפים אותנו ב-360 מעלות) ל-27 חלקים – 27 ימים (וכמה שעות) שבהם הירח מקיף את כדור הארץ.
כלומר, אם הפעילות העונתית-שנתית שלנו נגרמת בשל סיבובנו סביב השמש, אזי הירח מכניס אותנו לפעימה חודשית. לכן, בגיאומטריה האסטרונומית, שילוב של ירח וקונסטלציית כוכבים יקרין גם הוא את השפעתו החודשית על כדור הארץ. בנושא זה תוכלו להרחיב במאמרו של רוברט גולדשטיין ‒ "מקצב חיי הצמח בזרם הקוסמוס" בגיליון זה.
מאז ימי קדם תזמנו חקלאים בכל רחבי העולם את הפעילויות החקלאית לפי תנודת הירח ושאר הכוכבים. עדויות למסורות אלו ניתן למצוא בלוחות מפורטים של פעילות חקלאית מסין של ימי הביניים ומהודו העתיקה. רוב הידע הזה נשמר בפתגמים ומשלים, שעם העלייה של החקלאות המודרנית איבדו את הרלוונטיות שלהם ונשכחו. ביהדות, רוב החגים הם אמנם בעלי מאפיין חקלאי ולוח השנה העברי מבוסס על תנודות הירח, כך שהקשר בין פעולות חקלאיות לזמני ירח נשמר, אך נראה שדרכי היישום הקדומות אבדו זה מכבר. הידע העתיק שנבנה מאלפי שנים של מסורות ופרקטיקות חקלאיות הפך להיות אמונה טפלה שלרוב אינה ניתנת להוכחה.
לוחות השנה הקדומים ביותר היו לוחות ירחיים, אשר היוו בסיס לחישובים אסטרונומיים. הוֵודות, כתבי הקודש ההינדים הקדומים התייחסו לשינוי היומי של הירח כאל קבוצות מזלות בפני עצמן הנקראות נקשטרות: "27 אחוזות הירח", כנגד 27 הימים שבהם הירח מקיף את כדור הארץ (למעשה אלה 27.5 ימים, שאנו מתייחסים אליהם כיום כאל 28 ימים). על כך תוכלו לקרוא עוד במאמרו של ד"ר דיוויד פראולי בגיליון זה. להבנתם של חכמי הודו הקדומים, כל שינוי גיאומטרי אסטרונומי יומי מביא איכות אחרת, המתבטאת על פני כדור הארץ, הן בהתנהגות האנושית והן באופן זרימת המים על פני האדמה.
סיבוב ההופעות של הירח
אחת המשימות של אנתרופוסופיה, היא יצירת מדע חדש אשר ניזון מידע עתיק ומגיש אותו דרך מחקר שיטתי ומודרני. בתקופתנו, תקופת הנפש השכלית, בכדי להבין את הבריאה עלינו למצוא הסברים רציונאליים-מדעיים לתופעות הטבע, באופן אחר מזה האינטואיטיבי שהיה זמין לעברים ולהודים הקדומים.
בעניין השפעת הכוכבים על עולם הצומח, שטיינר הציג את הרעיון הבא: כאשר אנחנו רוצים להבין את מחט המצפן, לא נוכל להבינה רק דרך אנליזה של המחט עצמה; כדי להבין את תנועת המחט עלינו לחקור את כל השדה המגנטי של כדור הארץ ואת השפעת הכוכבים עליו. באופן דומה, כאשר אנחנו רוצים להבין את הסלק, לא נוכל רק לחקור ממה הוא עשוי, עלינו לצאת וללמוד את מכלול ההשפעות האסטרונומיות על גידולו.2
בראשית דרכה של הביודינמיקה לקחו על עצמן חוקרות כמו לילי קוליסקו ומריה תוּן את המשימה של העמקה בתובנות הבסיסיות שהביא שטיינר – במטרה לתרגם את השפעת התנועות האסטרונומיות למדריך פעולה לחקלאי. (גם בעניין זה ראו הרחבה במאמרו של רוברט גולדשטיין). בכדי לסייע למתחיל או המתקדמת בעבודה חקלאית אסטרונמית, להלן חמישה מופעי ירח חשובים אליהם תוּן וחקלאים ביודינמיים אחרים מתייחסים:
ירח עולה, ירח יורד: בשיא הקיץ השמש נמצאת ברום השמיים ובשיא החורף היא נעה במסלול נמוך יותר. בדומה לכך, גם הירח נע לעבר רום השמיים ואחר כך נסוג עד לנקודה הנמוכה ביותר במסלולו. תנועה זאת של הירח מתרחשת במשך שבועיים לכל כיוון. כלומר, הירח נע שבועיים באיכות חורפית לעבר הקשת הנמוכה ביותר שלו ושבועיים באיכות קיצית אל עבר רום המסלול שלו. בזמן שהירח במחווה קיצית, המים בעולם הצומח עולים כלפי מעלה ולכן זהו זמן טוב לזריעה, קטיף פירות וזרעים, הוצאת ייחורים, ריסוס עלוותי לחיזוק תהליכי הפוטוסינתזה (תכשיר 501) וכל פעולה הקשורה לחלק העליון של הצמח. בזמן שהירח במחווה החורפית שלו, תהליכי המים בעולם הצומח יורדים כלפי מטה ולכן זהו זמן טוב לשתילה, עיבוד האדמה, פיזור והכנת ומפוסט, הוספת תכשירים ביודימיים לקומפוסט ולאדמה, קטיף צמחי שורש, גיזום שיחים ועצים ועוד.
ירח מול המזלות: לכל שלושה מזלות מיוחסת איכות המיוצגת על ידי היסודות אדמה, מים, אוויר ואש. תנועה של הירח מול המזלות יוצרת שילוב כוחות בין המים, אשר מושפעים מהירח – יחד עם הייסוד המסוים שהוא נמצא בו. מזלות האדמה הם: שור, בתולה, וגדי, ולכן כשהירח במזלות אלו יהיה היסוד האדמתי חזק יותר. פעולות חקלאיות שייעשו עם צמחי שורש בזמנים אלה יחזקו יסוד זה בצמח. מזלות המים – סרטן, עקרב ודגים, קשורים לאיכות המימית ולכן בחקלאות ישפיעו על העלים והגבעולים. מזלות האוויר – תאומים, מאזניים ודלי, ישפיעו על הפרחים, שהם החלק האוורירי ביותר בצמח. מזלות האש – טלה, אריה וקשת, מניעים חום. אם נעקוב אחר פעולות החום ניראה שהיא יוצרת מחווה עגולה במרחב, ולכן נוכל לראות את השפעתה בפירות ובזרעים. כאשר נרצה לשתול מלפפון, כדאי שנעשה זאת כאשר הירח במזל אש (לדוגמה קשת) וכך כוחות האש ילוו את הצמח ויסייעו לו להניב פירות איכותיים.
ירח מלא וחסר: אלה הם רגעי שיא בהשפעת הירח. בעתויים אלו בחודש מגיעה השפעת הירח לאדמה במלואה או בחסרונה המובהק ולכן כחקלאים עלינו להתייחס לזמנים אלה.
כאשר הירח מלא הלחות האטמוספרית בשיאה. מועד זה חשוב להצלחת הזריעה, ולכן אנחנו מכוונים לכך שהזרעים והשתילים יפגשו את האדמה ב-48 השעות שלפני שיא המלאות, מה שיאפשר להם להנות מיומיים לחים מאוד. מאידך, חשוב להיזהר ממחלות פטרייתיות במהלך תקופה זו.
הירח החסר הוא רגע של חולשה עבור עולם הצומח ולכן מומלץ לא לעשות פעולות חקלאיות בזמן זה.
ראש וזנב דרקון: פעמיים בחודש חוצה מסלול הירח את מסלול השמש, ועשויים להתרחש ליקוי ירח או חמה. הצומח מושפע ישירות מהמקצבים האסטרונומים האלה, ו"הזעזוע" של ההצטלבות אינו מיטיב עמו. ככלל, אלו אינם זמנים טובים לעבודה חקלאית. סדרו את המחסן או את הנהלת החשבונות בימים אלו.
ירח מול שבתאי: ירח ושבתאי מייצגים שני איכויות קצה של כוחות הפועלים על עולם הצומח. הירח, כמהיר והדינמי מבין הפלנטות, מניע את המים ומביא חיים. שבתאי, ככוכב הלכת הרחוק והאיטי ביותר, מוביל להתעצות האלמנטים (מהמילה עץ) ולהאטת החיים עד קיפאונם. פעם בחודש שניהם, על איכויותיהם, ניצבים זה מול זה, בעוד כדור הארץ נמצא באמצע. זה דווקא עתוי טוב לפעולות חקלאיות, כיוון שיש איזון בין הקטבים. בנוסף זהו זמן טוב ליישום של תכשירים ביודינמיים הפועלים משני הקטבים (למשל, שילוב של פיזור תכשיר 500 על האדמה וריסוס תכשיר 501 על העלווה).
כיצד לעבוד עם הלוח הביודינמי
לאנשים שלא מכירים את הנושא, יש לפעמים נטייה משעשעת להתבדח לגבי המרכיב האסטרונומי בחקלאות הביודינמית. שמעתי ביטויים כמו: "אלו שרוקדים לאור הירח בכרמים", או "טיפוסים דוגמטיים שחייבים לעשות פעולה מסוימת בדיוק ב-2:44 כאשר הירח מלא."... התייחסויות שכאלו מפספסות את המהות של האסטרונומיה החקלאית, ואת התובנות שעבודה עם לוח אסטרונומי יכולות לתת לחקלאי ולחקלאית. כאשר הלוח האסטרונומי הביודינמי פורס בפנינו, חודש בחודשו, את מנעד ההשפעות השונות של גרמי השמים על האדמה והצומח, אנחנו יכולים לתכנן עונה חקלאית בדיוק רב יותר. כלומר, כאשר אני רואה שמגיעה תקופה עם לחות אטמוספרית גבוהה מאוד מירח מלא או ירח יורד (באיכות חורפית) ואני יודע שהגידול שלי רגיש לעודף לחות, אני יכול להתכונן למועד זה באופן מיטבי כמו ברפואה מונעת. הפעולה הפשוטה ביותר תהיה להפחית בהשקייה או (למשל) לרסס בתכשיר שבטבט יומיים לפני הירח המלא. היות והשטבט עשיר בסיליקה הוא מביא פעילות קוסמית שמאזנת את הקוטב הארצי-מימי שמתחזק בירח מתמלא.
תכשיר קומפוסט 505 - קליפת אלון עוברת קומפוסטציה בגולגולת פרה.
מן הצד השני, איסוף פירות, בציר ומסיק הם זמנים שבהם אנחנו רוצים לאסוף את מה שהבשיל במועד שישרת נכונה את צרכינו. אם למשל נאסוף זרעים בירח מלא – הם יהיו מלאים בלחות ואז חיי המדף שלהם יהיו קצרים יותר ומוּּּעדים לריקבון. הבנת התהליכים אטמוספריים-אסטרונומים, וייעוד הקטיף ליום "יבש" אסטרונומית יסייעו לנו לעבוד טוב ומדויק יותר עם המקצבים של הטבע, ביחס לתוצרים אותם אנו רוצים להשיג.
כורם שבבעלותו 100 דונם גפנים, יענה ביחס להצעה כזו, "יש לי חודש של בציר, שבו אני מביא עובדים כל יום לבצור, איך אני יכול לדייק על פי תופעות שקורות כל יומיים וחצי (ירח במזל) או כל שבועיים (ירח עולה יורד). התשובה לכך היא בהבנת מערכת היחסים בין הרצון האנושי לבין הפעימה הטבעית של הטבע. לכן אם אני מודע לכך שאני מתעקש לבצור ביום שבו איכות הבשלת הפרי קרה יותר (כשהירח במזלות אדמה למשל), אני יכול לשער שאותו בציר יתקשה בתסיסה ספונטנית לעומת בציר שנעשה ביום של מזלות האש. תיאום ציפיות בין הבחירה האגואית, "אני רוצה לעשות עכשיו", לבין המציאות יכול לדייק את הפעולות שלי.
באופן דומה, כאשר אני שותל 10,000 חסות לאורך מספר ימים או יכול לעבוד עם ילדים בגינה הלימודית רק ביום מסוים שהמערכת מאפשרת לי, זה לא אומר שאני לא יכול לעבוד ביודינמית, אלא להפך: בכל פעם שאילוץ אנושי מחייב אותי לפעול ברגע מסוים, אני יכול להרים את מבטי אל המקצב הטבעי (שקורה בכל מקרה) ולדייק את עצמי. בדוגמה של שתילת אלפי החסות, אוכל לראות שחלקים מסוימים יעלו מהר לפריחה ואותם אצטרך לקטוף קודם, ובדוגמה השנייה, אוכל לחפש גמישות בימי הוראת החקלאות בבית הספר לפי המקצב הטבעי שקיים בחוץ.
אמנות האדמה
להבנתי, עבודה על לוח חקלאי אסטרונומי מחדדת את היכולת שלנו לתאם בין מה שאנחנו רוצים שיקרה, לבין מה שאפשרי, לאור המקצב הטבעי. ככול שנתאמן להתבונן על המקצבים הטבעיים ולעבוד איתם, נראה שהם למעשה מייצרים לנו תוכנית עבודה שנתית, חודשית ושבועית, אשר מארגנת את הפעילות שלנו בדרך מסונכרנת עם המציאות.
חשוב לזכור שעבודה עם הלוח האסטרונומי הביודינמי תבוא לידי ביטוי מיטבי כאשר האדמה מטופחת בשיטות אורגניות וביודינמיות, וזאת כיוון שבעזרת תהליכים אלו אנחנו מפתחים את הרגישות הביולוגית של הצמחים. למעשה, שיתוף פעולה בין רגישות הולכת ונבנית של האדמה לבין כוחות עדינים אשר פועלים מההיקף, הוא הסוד של החיוניות הביולוגית-דינמית. מהעבר השני של המתרס החקלאי, כאשר האדמה מטופחת על ידי מלחים (חומרי דשן קונבנציונאליים) היא נעשית "חירשת" ואינה מסוגלת להקשיב ולהגיב לשלל האיכויות שפועלות בסביבה.
קרקע מועשרת במלחים משבשת את היכולת של מערכות שורשים עדינות לבוא במגע עם האדמה ובכך מגבילה את התפתחות איברי החישה של הצמח.
יותר מכל, העבודה על הלוח האסטרונומי הביודינמי מדגימה את הצורך לחנך את החקלאים לעבוד כמו אומנים, אשר מסוגלים להתבונן וללמוד את עולם, להיות רגישים למקצבים הגדולים והקטנים ולעבוד עם הרמות העדינות ביותר. כך, כמו נגנים, אנחנו נכנסים לעבודה עם ההרמוניה הפנימית של הטבע, אשר ‒ כאשר תהיה מאוזנת ‒ תיתן בריאות עמוקה לכל קהילת החיים.
1 ממליץ לראות ביו-טיוב את הסרטון על פעימת כדור הארץ: The Breathing Earth .
2 כיום מופקים בעולם כמה לוחות אסטרונומיים ביודינמיים, אשר נבדלים ביניהם מעט בגישת החישוב, באלמנטים אותם הם לוקחים בחשבון, ובעיקר במראה הגרפי שלהם. מאז 2015 מפיק מרכז "אדמה חיה" לוח אסטרונומי חקלאי ביודינמי בעברית, הזמין להורדה חינמית באתר: .adama-biodynamics.com
