לראשונה בישראל: תערוכה קבוצתית של אמנות אנתרופוסופית [איגרת 292]

אנתרופוסופיה ואמנות שלובות זו בזו באופן הדוק – כך יבין מיד כל מי שמבקר במוסד אנתרופוסופי כזה או אחר ברחבי העולם. בחינוך וולדורף, משמשת האמנות כמדיה המרכזית שבה משתמשים המורים כדי לחנך וללמד את הילדים; בעבודה עם מבוגרים, האמנות היא כלי תרפויטי ודרך שבה האדם יכול לגלות את עצמו יותר לעומק; אך עבודה אמנותית תמצאו גם בהכשרה לחקלאים ובייעוץ ארגוני הנובע מתוך התפיסה האנתרופוסופית. אכן, קשה להפריז בחשיבותה של האמנות בתוך האנתרופוסופיה (ומי שרוצה להעמיק בנושא, מוזמן לצלול לתוך גיליון אדם עולם בנושא "אמנות אנתרופוסופית (?)", אביב 2014).

מספר האמנים הפועלים בהשראת האנתרופוסופיה גדול, אך יהיה קשה לראות את עבודותיהם מוצגות בגלריות או מוזאונים. הסיבה לכך היא שלרוב היוצרים האנתרופוסופיים אינם חלק מ"עולם האמנות", ואינם לוקחים חלק במרדף אחרי הכרה, תהילה או מכירה של העבודה הבאה. לרוב, היוצרים האנתרופוסופיים פועלים מתוך מניע פנימי והאמנות עבורם היא הדרך ליישם עבודה פנימית בחייהם. זאת גם הסיבה שעד היום בקושי התקיימו מחוץ להרדוף תערוכות המציגות אמנים אנתרופוסופיים, ובטח שלא תערוכות המוקדשות לאמנות אנתרופוסופית. אך הזמנים משתנים, והרבה שינויים מתרחשים כאשר אנשים "מבחוץ" מביעים עניין בעשייה של הקהילה. וכך נולדה לה התערוכה הקבוצתית הראשונה של אמנות אנתרופוסופית בישראל, שבה משתתפים לא פחות מ-17 אמנים אנתרופוסופיים, ואשר מציגה כרגע ב"גלריית טל" שבכפר ורדים.

הסיפור של התערוכה "טבע הדברים" מתחיל כאשר עדי גרינפלד, אוצרת ומייסדת גלריית טל (הקרויה על שם בנה טל גרינפלד ז"ל, שהיה יוצר צעיר ומבטיח) החלה לגלות עניין באנתרופוסופיה, הן כתוצאה ממפגשים עם נערים בוגרי החינוך האנתרופוסופי והן כתוצאה משאלות אישיות שהעסיקו אותה. ההחלטה ליזום תערוכה שתוקדש לאמנות אנתרופוסופית אפשרה לה להעמיק יותר לתוך כתביו של שטיינר בנושא האמנות וכן להכיר אמנים הפועלים מתוך תפיסת עולם אנתרופוסופית, מפגשים שהותירו בה רושם עמוק.

"הכרתי אנשים טובים, מוסריים, כשרוניים, ללא יומרות, היוצרים מתוך ענווה וצניעות", היא מספרת בפגישה שנערכה בגלריה.

על פי אילו קריטריונים בחרת את האמנים המופיעים בתערוכה?

"מה שמשותף לכל האמנים זו לא הסגנון ה"אנתרופוסופי", אלא התהליך, הדרך, שהיא החיפוש שנובע מתוך תפיסת העולם האנתרופוסופית. לכן ניתן לראות בתערוכה, לצד הציורים הרבים, גם פסלי עץ וחימר, עבודה עם רשתות לולים ויצירה בסיבי צמר. היה לי חשוב לראות אצל האמן מובהקות סגנונית, וגם היה לי חשוב שהוא ירצה להשתתף בתערוכה. בדרך כלל, כשאני מארגנת תערוכות, האמנים המציגים רודפים אחרי כדי להשתתף בתערוכה. הפעם המצב היה הפוך – אני הייתי צריכה לרדוף אחריהם."

האם זאת תערוכת מחווה לאמנות האנתרופוסופית, הזדמנות לעשות משהו שעדיין לא נעשה בארץ, או שמבחינתך היא גם בעלת ערך אמנותי גבוה?

"גם וגם. אני חושבת שיצאה תערוכה מאוד אסתטית. היום אסתטיקה אינה ערך לכשעצמו באמנות העכשווית, וזה לא היה המניע המרכזי שלי, אבל הבחירות יצאו מאוד אסתטיות, ואני חושבת שיצאה גם תערוכה יפה."

מי הקהל שהגיע עד כה לתערוכה? אנתרופוסופים? תושבי כפר ורדים?

"גם וגם. הקהל הקבוע של הגלריה מגיע, וגם אנשים חדשים שהמילה אנתרופוסופיה מסקרנת אותם."

בתערוכה מציגים אמנים מוכרים כגון אקסל אוולד, אורי כהן-שיר רונית הלל ולאה בר סלע, לצד אמנים מוכרים פחות כגון רועי פישמן ומרים פטרי. מיכר קרגר-קלמנוביץ' מהרדוף הייתה אשת הקשר של אוצרת התערוכה לאמנים האנתרופוסופיים וסייעה לה רבות בהקמת התערוכה.

ביום שבת ה-3.2.18, החל מהשעה 11, יתקיים במקום שיח גלריה בהשתתפות כמה מהאמנים המציגים בתערוכה, וביניהם איילת-השחר סלע, קטי לוי-ניסים, נטע אשוח ועוד. בשיח יועלו שאלות בנושאים הקשורים לאמנות אנתרופוסופית והמאפיינים המיוחדים שלה, וגם יידון הקשר בין האמנות האנתרופוסופית לתנועות אמנות אחרות שפעלו בתקופה שבה החלה האנתרופוסופיה לפעול. כמו כן יערך דיון בנושאים ספציפיים יותר כמו המשמעות של הצבע באמנות האנתרופוסופית, היבטים טיפוליים שלה, והתייחסות אישית של כמה מהאמנים לתהליך יצירתם. 

השתתפות בשיח הגלריה היא ללא תשלום, אך יש להרשם מראש במייל [email protected]
פרטים נוספים באתר הגלריה.