ספטמבר באופק: חזרה ליבשת השגרה [איגרת 217]

ספטמבר באופק: חזרה ליבשת השגרה [איגרת 217]

הקיץ הוא הזמן לזרום ולתת מנוחה לצורך להיות בהספק ועשייה. אך כדי להאסף חזרה לקראת הראשון בספטמבר, להלן כמה עצות לקראת חזרה קלה לשגרה

הקיץ כמעט ותם. האם שמתם לב, שיש לו, לקיץ, חוקים משלו? גם אם עבודה ושאר מסגרות עדיין קיימות, ביקום מקביל, נדמה שהשעות והדקות אינן "לחוצות" כמו בשאר ימות השנה. מי שניסה להישאר ממוקד, מדויק, ערני וחד – חש וודאי שונה ומיוחד... לעיתים נדמה שהפתרון הטוב ביותר לקושי הוא להיכנע. לצמצם מטלות לא חיוניות, לשחרר שליטה בלו"ז, לתת מקום למה שבא ב"זרימה". להוקיר זמן של מפגש לא מתוכנן, ישיבה על הדשא עם שכנים וילדים, ולתת מנוחה לצורך בהספק ובעשייה. אל תתנו לחששות ולמחשבה המדאיגה: "מה יהיה?! איך אפשר בכלל להחזיר את הילדים לשגרה?!" לקלקל את החגיגה.

לכל עונה איכות והלוך נפש משלה. הפיזור, הזרימה, הנהייה אחר הנאות חושים, בילויים וחברה, היא היא האיכות הקיצית. נכון, אנחנו המחנכים מטיפים לכם כל השנה לשמור על ריתמוס מוקפד ומותאם. לשים לב לשעות שינה ולארוחות מסודרות, וכהנה וכהנה עצות טובות. כן, ריתמוס עקבי ונכון הוא בסיס חינוכי ותרפויטי איתן. אך כמו בכל ריתמוס, יומי ושבועי, גם לזה השנתי יש מקום. הקיץ מבקש את ההפוגה שלו, מבקש את הנשיפה החוצה הארוכה והמרגיעה. כדי להתרכז, צריך להתבדר. כדי לחוות את "היות אסוף, מרוכז, אפקטיבי" יש לחוות את הקוטב המנוגד. התנועה בין הקטבים היא שנותנת את המשמעותיות, את הרגשת החיות והחיוניות.

מי שכבר חווה את תנועת המטוטלת לא אחת, ייזכר, יירגע ויידע - ניתן להחזיר את החיים לשגרה. אתם וודאי מכירים ומתורגלים בעצות הרגילות: בשבוע-שבועיים האחרונים של החופשה, הקדמתם בכל יום במעט את שעת השינה, התרגלתם להקיץ שוב עם שעון. (משימה קשה במיוחד לבני הנוער). סידרתם והכנתם תיקי לימודים/גנים; אולי אפילו סידרתם יחד מחדש את החדר, כדי שהשינוי החיצוני יתמוך בשינוי הפנימי; בניתם את הציפייה לחילופי העונה ולתחילת השנה... ואני מציעה: בימים הקרובים, ימי המעבר של תחילת הלימודים, בהם נינוחות הקיץ עוד פושה באיברים, להוסיף בכל יום עוד הרגל כל שהוא. למשל: להקדיש פרק זמן קבוע בסדר היום לכריכת מחברת, רקימת מפית אוכל, ארגון מגירה או מדף אחד. כך גם טיול בוקר עם הכלב - שגרה בריאה ומומלצת. האיים שיתרבו יהוו "ארכיפלג", ממנו קל יותר להרגיש בנוח ב"יבשת השגרה". כל שנותר הוא לתכנן "מסיבת סופקיץ", כטקס מעבר חגיגי; ושוב לשלוט בקצב הנשימה, הזמנים והמשפחה.

מיריה רון היא אשת חינוך ולדורף, יועצת חינוכית למוסדות ולמשפחות, כותבת מדור "זמן איכות" במגזין אדם עולם.

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*