תלושים מהמציאות: על בעיית השכר של מורי ישראל [איגרת 226]

תלושי השכר האחרונים שקיבלו עובדי הוראה במשרד החינוך הציתה מחאה ציבורית נרחבת וחשפה רבים מאיתנו לעוול המתמשך הקשור לתלושי השכר של מורים במשרד החינו, במיוחד בחודשים ספטמבר ואוקטובר. אפשר, לכאורה, לייחס את הלנת השכר לעומסים ולצווארי הבקבוק של תחילת השנה: בבתי הספר מדובר בתקופה עמוסה של קליטת התלמידים חדשים, היכרות עם הורים ואנשי צוות חדשים. בכל מוסד חינוכי מתרחשים בחופש הגדול עשרות רבות של שינויים במצבת כוח האדם, היקפי המשרה של עובדי ההוראה, וכן בתגמולים בגין השתלמויות ותפקידים בבית הספר. אלה מוזנים למחשב השכר כמעט בבת אחת, באזור סוף אוגוסט-תחילת ספטמבר, ועוברים אל צוואר הבקבוק השני: השָׁלַמים המחוזיים. בצורה שבה פועלים הדברים כיום – צווארי הבקבוק הללו יתקיימו לעולם. התוצאה היא שדווקא בחודשים העמוסים ביותר עבור המורים, בואכה חגי ישראל, משכורתיהם נפגעות, ולעתים קרובות נפגעות עד מאוד. ציבור עובדי ההוראה, שמשכורתיהם נמוכות ממילא (במיוחד בשנים הראשונות לעבודתם), נאלץ להלוות כסף, ממשפחה, חברים או מהבנק.

אחת מהפרקטיקות החביבות עלי באנתרופוסופיה היא להשוות מערכות מאורגנות לגוף האדם, ושטיינר מרבה לעשות זאת כשהוא מדבר על החברה האנושית, אותה הוא מכנה "אורגניזם", כלומר ישות בעלת חיים. אם נשווה את האורגניזם החברתי לגוף האדם, אז נוכל לומר שהכסף עבור הגוף החברתי הוא מה שהדם מהווה לגוף האנושי. (גם השפה העברית תומכת בהשוואה הזאת: המילה "דמים" מסמנת גם כסף, למשל: דמי כיס.) כאשר הדם מחולק נכון בין כל חלקי הגוף, אז הגוף בריא. את אותו הדבר ניתן לומר על הכסף: כשהוא מחולק בצורה מאוזנת בין איברי האורגניזם החברתי, הוא בריא; וכשהוא לא מחולק בצורה נכונה – וזה המצב העולמי כיום – אז הגוף החברתי נמצא במצב מחלה.

אנשי החינוך בישראל נמצאים בתחתית סולם מקבלי השכר. שכרו של עובד הוראה מתחיל, גם כשאינו מולן, הוא פחות מ-5,000 ₪ לחודש, סכום שבישראל של היום אינו יכול לכלכל אדם יחיד, ובטח שלא בעל משפחה. מה המשמעות של העובדה שאנו כחברה בוחרים לשלם כל כך מעט למורינו? מה זה אומר עלינו?

התלמידים מרגישים את הצרימה המערכתית. הם קולטים את מוריהם המותשים והמרוששים, ובמידה רבה – מרחמים עליהם. זהו מצב מאוד לא בריא עבור ילדים בשיא התפתחותם. אך לזלזול הזה בשכרם ומעמדם של אנשי החינוך יש השפעה נוספת, ארוכת טווח ועמוקה יותר. גם האדם החומרני ביותר, זה שמודד אנשים רק לפי ערכם בשוק, יבין שלאנשי החינוך, המורות והגננים, יש תפקיד כלכלי משמעותי ביותר. הכלכלן היהודי-אמריקני, חתן פרס הנובל לכלכלה אלווין רות', אומר בראיון לדה-מרקר כי "הערך של מורה בגן או ביסודי הוא מאוד גבוה. מורה טוב יוצר לילדים ערך בסכום של מאות אלפי דולרים לחיים שלמים של תלמיד" (לראיון המלא).

בהביננו זאת, נקל לראות כי הבעיה היא לא של המורים בלבד: שכר המורים הוא העניין של כולנו. לכל אחד מאיתנו יש עניין לראות עלייה בכבוד ובשכר שמקבלים המורים בארצנו. וכפי שכתבה הפובליציסטית אריאנה מלמד:

"השאלה המעניינת באמת היא עד כמה אכפת לנו, ציבור ההורים ששולחים את ילדיהם למערכת החינוך בחרדה גוברת והולכת. האמת היא, שלא אכפת לנו בכלל: ועד שלא נתייצב לצד המורים בקול גדול, השתיקה שלנו לנוכח שוועת המורים שוות ערך לסטירה שהם מקבלים מהממשלה, חודש אחר חודש, ברגע המפחיד ההוא כשפותחים את התלוש".

מערכת אדם עולם  משתתפת בצערה של משפחת בן אהרן על מות יריב בן אהרן,  אב ליפתח ועמוס,  אח לישעיהו.  יהי זכרו ברוך