לאן בורחים מפה?

למה לנו להתיישב בכוכב לכת נוסף? פשוט: זו העלאה משמעותית של סיכויינו כמין לשרוד קטסטרופות על כדור הארץ ולהתפתח ליצורים אינטרפלנטריים שקשה ליקום להיפטר מהם.

חשוב להבהיר, יישוב כוכב אחר מתייחס אך ורק למערכת השמש שלנו. בטכנולוגיה הנוכחית ייקח לנו לפחות 70,000 שנה לצלוח את 4.5 שנות האור למערכת הפלנטרית של הכוכב הקרוב, אלפא סנטאורי.

 האדומים

למרות שנוגה קרובה אלינו יותר, התנאים במאדים הם כרגע הכי ״מסבירי פנים״ להתיישבות אנושית. היממה במאדים דומה לזו שלנו. הוא סובב על צירו ב-24.6 שעות, ונטיית ציר הסיבוב שלו, 25 מעלות, זהה כמעט לזו של כדור הארץ, מה שאומר שיש שם עונות במהלך השנה. עוד עובדה חשובה מאין כמוה – במאדים יש הוכחות ברורות לקיום מים תת קרקעיים. יש קרח בקטבים (חלקו העליון הוא קרח יבש, פחמן דו חמצני, אבל מתחת יש כנראה גם קרח רגיל) ויש עדויות למים זורמים בעבר הממש רחוק. המסע לשם יארך כחצי שנה, וכיום יש כבר תוכניות, בשלבים מתקדמים של החללית הענקית BFR שתעשה אותו. החברה המרכזית שאחראית לכך היא ספייס-אקס, חברת החלל הפרטית של אילון מאסק, שתומכת (ונתמכת) בנאס״א.

מאדים רחוק מהשמש פי 1.5 מאשר כדור הארץ ולכן קר שם מאוד – ממוצע של מינוס 63 מעלות צלזיוס – אולם הבעיה המרכזית היא דווקא האטמוספרה הדלילה והרעילה (בשבילנו), שלא רק שאינה מאפשרת לנשום, אלא גם לא מסננת את קרינת השמש הקטלנית. אדם לא יוכל להסתובב בלי חליפת לחץ (ברמת הלחץ במאדים הגוף שלנו פשוט יתפוצץ), ובעיה גדולה נוספת – כוח הכבידה במאדים הוא כ-38% מזה שעל הארץ. לכך תהיה השפעה שלילית על העצמות והשרירים של המתיישבים האנושיים העתידיים.

לאור כל זאת, ההתיישבות הראשונית במאדים תיאלץ להיות במבנים סגורים, אולי אפילו תת קרקעיים, אותם יקימו רובוטים. הטכנולוגיה כבר קיימת. החקלאות תתבסס בתחילה על מצע גידול מכדור הארץ, בתקווה שעם הזמן נצליח להשתמש במים ובאדמה המקומיים.

בטווח הרחוק אפשר לדבר על פרויקט "הארצת" מאדים (מלשון ״להפוך לארץ״ או באנגלית: Terraforming – אחת המילים החביבות עליי בזמן האחרון) כולל המסת הקטבים וחימום האדמה על-ידי עדשות לווייניות ענקיות או אפילו פיצוצים גרעיניים, בתקווה ליצור אפקט חממה שיעבה את האטמוספרה.

הנוגים

ההתיישבות בנוגה, לעומת מאדים, סובלת מבעיות הפוכות: אטמוספרה דחוסה וצפופה בהרבה – פי 92 מפני כדור הארץ – כמו בעומק 1 קילומטר באוקיינוס, אפקט החממה החזק ביותר במערכת השמש וחום כבשן של כמעט 500 מעלות! (יותר חם מכוכב חמה הקרוב בהרבה לשמש).

איפה כן אפשר להתיישב שם ב״קלות״ יחסית? בערים צפות בגובה 50 קילומטר באטמוספרה! הטמפרטורות שם סבירות (70-0 מעלות), הלחץ האטמוספרי זהה לגובה פני הים בכדור הארץ, ואם נמלא את עיר הבועה שלנו באוויר מכדור הארץ, היא תרחף בקלות באטמוספרה, כי האוויר שלנו קל בהרבה מהאוויר בנוגה, אפילו בגובה רב שכזה. יחד עם זאת, הרעיון הוא עדיין בגדר תרגיל מחשבתי והסיכוי שיתגשם בעתיד הקרוב קטן בהרבה מהסיכוי להתיישבות במאדים.

חִשבו על כל השאלות והתגליות שיעלו כשנעבור את מחסום המגורים בכדור הארץ. מה ישתנה מבחינת הגוף בתנאי החיים בכוכב אחר – מבחינה ביולוגית? מבחינת הנפש? לחיות על כוכב אחר אומר לחיות במערכת של תנאים חדשים ותחת חוקי טבע אחרים. וזה בדיוק מה שמרגש כל כך: ככל שאנו מגדילים את הידע שלנו, אנו מגדילים גם את היקף השאלות שלנו ואת מה שאיננו יודעים אפילו לשאול.