החלום-חזון
אי-שם בתחילת שנות העשרים של חיי הייתי חבר ושותף במספר דרכים רוחניות: קבלה, יוגה, גנוסיס ואנתרופוסופיה. באותו זמן, פקד אותי חלום-חזון שטמן בתוכי את הזרע למה שינבוט בהמשך. לאחריו, התמקדתי באנתרופוסופיה מתוך הבנה עמוקה שזו הדרך הרוחנית המתאימה לאדם בן ימינו.
בחלומי-חזוני ראיתי את עצמי ואת מי שהיה המורה שלי בגנוסיס באותה תקופה, צועדים ברחוב הומה אדם, ולעיני כולם מתחילים לפתע לכרוע ברך ולהשיל מעלינו פסולת הנערמת בערמות מאחורינו. ההמון הרב סביבנו החל לזעום כלפינו ולרדוף אחרינו. במנוסתי איבדתי את אותו מורה והתרחקתי מההמון. לפתע ראיתי חמור נרקב מוטל מת, אך במקום להתמלא בגועל לנוכח המראה, התמקדתי בקרן זהובה מדהימה שזהרה בין עיניו. רכנתי בתשוקה להרים את הקרן, אך היא התמוססה בידיי למשהו נוזלי ודוחה; השלכתי אותה ממני. ההמון שוב הגיע אלי והמשכתי לברוח. עליתי בסמטאות צרות ומפותלות, בעוד ההמון הולך ומתקרב אלי. לפתע ראיתי נער דתי לבוש בכל הלבוש היהודי המסורתי השחור, נער שלמעשה היה נערה. היא/הוא אמרה לי לעמוד לידה, וכהרף עין גם אני הייתי לבוש בלבוש היהודי השחור המסורתי (כולל הכובע). ההמון הרודף חלף עבר לידי, כאשר פניי מורכנות מבלי שזיהו אותי. אז השתררה דממה עמוקה, הנערה הסתכלה עלי והצביעה על דלת עץ כבדה כשעל פניה נסוכה הבקשה שאכנס.
נכנסתי לחדר. שקט עצום אפף אותי. שלוות נפש בל-תתואר! תחושה שהגעתי הביתה. לא ניתן לתאר את האושר שחוויתי באותו חדר שהיה מואר באור הקורן מאדם מבוגר מאוד עם זקן לבן שישב ליד שולחן מלא ספרים. לידו ישבה אישה מלאת חוכמה ושלווה, וסרגה. היא הביטה עלי במבט כה אוהב שמאז ועד היום לא חוויתי שוב. גם האיש הזקן התבונן עלי במבט אוהב אך שיש בו קורטוב של חיוך. לפתע הוא הרים את ידו והצביע על ארון עץ עתיק בגובה של כמטר ורוחב של שני מטרים. ניגשתי ופתחתי את הארון. אור בקע ממנו, בתוכו היו 12 ספרים ענקיים בגודל של הארון עצמו. הבטתי בהשתאות ובשאלה אל האדם המבוגר. הוא חייך ואמר (כשאני שומע את קולו בתוכי): "זהו ייעודך, להביא ידע זה בשפה העברית." ואז התעוררתי.
בהמשך חיי, חלום-חזון זה התממש על כל פרטיו: תחילת הדרך הרוחנית לא תמיד מתקבלת באהדה על ידי הסביבה, וגם את דרכי ליוותה תחושת נרדפות ושנים רבות של הרגשה שאני יוצא דופן. בהמשך עסקתי בתכשיטנות ומצאתי את עצמי "נבלע" לאט לאט במטריאליזם (החמור – חומר), עד שהרמתי את ראשי מהחומר והמשכתי הלאה. נישאתי לעלמה צעירה דתייה שפתחה בפניי דלתות למרחב של שיעורים אדירים, ואז 'נכנסתי לחדר שבחלום'. בגיל 42, לאחר מעבר מערד לקריית טבעון, מצאתי את עצמי נוסע ברכבת פעם בשבוע לכפר רפאל ללמד ציור בסמינר. ברכבת כתבתי את ספרי הראשון: דרך הצבע – שבו הבאתי את פרי עבודתי מ-20 השנים שקדמו לכך. את הספר הוצאתי כחוברת A4. לאט לאט השתדרגה לה ההוצאה שקיבלה את שמה: הוצאת חירות.
מה רבה ההוצאה
הוצאת חירות נוסדה באופן רשמי בשנת 2002, ובשנת 2004 התחלתי להדפיס כספרים את מה שעד אז הודפס כחוברות. הכתבים הראשונים שתורגמו היו דבריו של שטיינר בנושא אמנות הציור, ובהמשך התחלתי להוציא לאור כתבים של שטיינר גם בנושאים אחרים. באותה תקופה עולם המו"לות האנתרופוסופי היה רדום מאוד. הוצאת "מיכאל" חדלה מלהתקיים, והוצאות "תלתן" ו"מיקרוקוסמוס" כמעט ולא הוציאו לאור חומרים חדשים. הוצאת "הרדוף" בקושי פעלה והוצאת "הומני" הייתה פעילה על אש קטנה. באופן מעשי, כמעט לא התקיימו הוצאות ספרים פעילות שהוציאו לאור את כתביו של רודולף שטיינר בעברית. הרגשתי, רוחנית ופנימית, שזוהי דרכי לקדם את האנתרופוסופיה בישראל. תחילה, רוב החומרים שהוצאתי לאור היו תרגומים של עלי אלון ז"ל ובהמשך של יוחנן מרגלית. הייתי מקליד ועורך אותם. לא היו לי יכולות גדולות בתחום זה וטעויות רבות נפלו בספרים. כתוצאה מכך המוניטין של הוצאת חירות נפגע, אך לא יכולתי להפסיק מאחר וידעתי בפנימיותי שלמרות אי שלמותם של הספרים שאני מוציא לאור, הם מביאים את מה שצריך להגיע לעולם. במקביל, תמיד ניסיתי להשתפר בתחום התרגום וההוצאה לאור (ותודה לגלעד אלון על תרומתו המשמעותית בנושא זה). בין היתר התחלתי להעסיק מתרגמים מקצועיים ועורכים לשוניים בתשלום. מצב זה הוביל אותי די מהר לקריסה כלכלית ראשונה, להלוואות ולחובות.
בהמשך התחלתי להוציא לאור גם ספרים של ממשיכי דרכו של שטיינר, וספרי ילדים. פעילות זו היתה כרוכה בהוצאות רבות: רכישת זכויות, תשלום מקדמות ועוד. לאחר מספר שנים הובילה פעילות זו לקריסה כלכלית שניה. כאן התגייס למעני אדם יקר וסייע לי באמצעות הלוואה, שלמעשה עדיין מצטמצמת בהדרגה.
מתוך המצב הקשה שנוצר, עלתה בתוכי ההבנה שעלי להנגיש את ההרצאות של שטיינר בדרך אחרת, דרך שלא תעלה לי ולקוראים כסף. עוד הבנתי שהדור הצעיר, ולא רק הם, רגיל לשוטט באינטרנט ולדלות חומרים ללא תשלום. הבנתי שעלי להנגיש את כתבי שטיינר לקהל העברי באופן שלא ייצור מכשולים כלכליים, וכך נולד הארכיב והתגשם עוד יותר החלום-חזון. הוספתי לאתר הוצאת חירות ארכיב של ספרים והרצאות הפתוחים לשימוש חופשי. עם פתיחת הארכיב הוא כלל שני ספרים ו-20 הרצאות בלבד, אך ההצלחה היתה מיידית. אנשים רבים נרשמו לרשימת התפוצה, והשמחה שבי גאתה, כי הנה אני ממלא את שליחותי ומביא את כתבי שטיינר בעברית וללא הפסדים – על אף ההוצאות על הפעלתו של הארכיב.
קולגיום של מתרגמים ועורכים
ככל שהארכיב התפתח כך רציתי לשפר את איכות ההרצאות והתרגומים. כאן החלה להיווצר קהילת חברים ומתנדבים סביב הארכיב, מעין קולגיום של מתרגמים ועורכים לשוניים, שכולם, בהתנדבות, או בתשלום חלקי, מושיטים את ידם לעזור בפרויקט אנתרופוסופי ענק זה. ביניהם אמנה את עלי אלון ז"ל, בן ציון פורת ז"ל, יוחנן מרגלית, מרים פטרי, אורנה בן דור, דליה דיימל, דפני ליטמן יוסי פלג ועציון בקר. במהלך הזמן היו אנשים נוספים שתרמו תרגומים לארכיב או שלחו תיקונים. חשוב לציין את אלישע אבשלום מהוצאת תלתן שתרם עד כה קרוב ל-100 הרצאות, ואת שלמה מנדלוביץ שתרומתו האדירה מתפרסת על הרבה מאוד תחומים הקשורים לארכיב. לאחרונה חצינו את סף 1000 ההרצאות – אך אנחנו עוד רחוקים מאוד מהארכיב הגרמני שבו רשומות 6,650 הרצאות.
ההיבט הכלכלי
כדי להחזיק ולקיים פרויקט כמו הארכיב, יש לקחת בחשבון את ההיבט הכלכלי, שהוא היבט משמעותי בפרויקט כזה. כעת אפרוש את התמונה של היבט זה:
עלות אחזקת האתר היא כ-2500 ₪ בשנה. עלות העלאת הרצאה חדשה – בחישוב גס של זמן עבודה או תשלום חלקי עבור תרגום – כ-250 ₪.
בשנת 2013 נערך "גיוס המונים" שהביא 35,000 ₪ כאשר מתוכם 20,000 ₪ אפשרו העלאה של 100 הרצאות, בעוד ש-15,000 ₪ הנותרים שולמו לאתר שגייס את הכסף ועבור המתנות שניתנו לתורמים. כיום הוצאת חירות רווחית, וכל רווחיה מופנים לאחזקת הארכיב ולהרחבתו (פרנסתי כיום היא בעיקר מהוראת ציור וממכירת ספרים). לשמחתי התקבלה גם תרומה גדולה שאיפשרה לי ליצור את האתר החדש ואפילו להעסיק מספר מתרגמים מקצועיים יותר. גם כיום הארכיב מקבל תרומות, וכל תרומה מתקבלת בברכה ומיד תומכת בתרגומן של מאות הרצאות נוספות שממתינות לעלות לארכיב. בדרך-כלל, לאחר הכנת ההרצאה (דהיינו תרגום, עריכה לשונית והגהה לתרגומים) ההרצאות מודפסות כספר ונמכרות בחנויות. לאחר שהספר החזיר את ההשקעה, הוא משוחרר לציבור ועולה בחינם לארכיב.
דרוש כפר שלם
מסע מופלא זה שעברתי ועודני עובר, שבו חזוני מוגשם, ממלא את ליבי אושר וידיעה שכל אדם הרוצה ללמוד את מדע הרוח האנתרופוסופי על כל ענפיו, ימצא בארכיב את מבוקשו, וזאת ללא עלות. מה שלא ידעתי אז, ומתברר לי היום, זה שהיכולת שלי להגשים את חזוני תלוי לגמרי באופן שבו הקהילה מתגייסת לתמוך בו. במבט אל השנים הבאות, שמנו לעצמנו כיעד להגיע ל-3,000 הרצאות מתורגמות עד שנת 2030. עוד חלום שלנו הוא להקים במקביל ארכיב להרצאות מוקלטות. רבה המלאכה שלפנינו, ואני מזמין אתכם הגולשים להצטרף אלינו: כקוראים, כקונים, כתורמים, כמתרגמים וכעורכים.
כתובת האתר daniel-zahavi.co.il
לינק להצטרפות למכותבי הוצאת חירות
כל הכבוד לך, דניאל, על הפרויקט העצום הזה. זה כלל לא מובן מאליו!
אני מודה לך שגם לימדת אותי שאפשר להוציא ספר ב"קטן" – מאה עותקים בשלב ראשון יספיקו.
כך יצאו שני ספריו הראשונים של שטיינר, מדע גתאני ותורת ההכרה (תלתן) וכן סודות תנועת המים ושאר ספרי.
תודה רבה על היותך!
ניר