אדם עולם כתב עת אנתרופוסופי ישראלי
מה נדרש בכדי שחינוך ולדורף ימלא את ייעודו החברתי? בשורות הבאות אתמקד בנקודות העיוורון שמגבילות את איכות חינוך ולדורף, פוגעות ברווחה הרוחנית והכלכלית של הנושאים בעול ההוראה, ומכינות את הילדים באופן חלקי בלבד לעתיד הצפוי להם כמבוגרים.
לפני כן, חשוב לציין שהאיכות והייחוד של חינוך ולדורף זוהרים למרחוק על רקע האפרוריות וההתפרקות של מערכת החינוך בישראל. זה טוב ויפה, אך מונע מאתנו לעתים ביקורת עצמית בריאה ומבריאה. חינוך ולדורף בישראל הוא הצלחה אדירה מחד וכישלון מהדהד בתחומים אחרים מאידך, שאותם אפרט להלן.
כלכלה. יש בבתי הספר שלנו חוסר הבנה לגבי העובדה שהכלכלה היא הבסיס ליחסים אנושיים וליצירת קהילת אחווה. כיום, במקרה הטוב – אין קשר בין הפדגוגיה לכלכלה, ובמקרה הגרוע – ההתנהלות הכלכלית מבטאת הלך רוח שסותר את הגישה החינוכית. רבים וטובים מהמורים חשים בעומס ושחיקה, חיים בתודעת עוני, ומרגישים שהגמול הכלכלי לא הולם את ההשקעה.
עלינו לחשוב מחדש מהו כסף ומה תפקידו בעולמנו, ולשנות את גישתנו כלפיו. חיוני לשם כך שההנהלה והמורים יתפסו את מנהלי הכספים של בית הספר כאנשי רוח וכחלק מהמערכת. צעד ראשון הוא שאנשי הכספים (הגזברית, מנהל החשבונות וכו') יקבלו הכשרה באנתרופוסופיה ובאופן שבו היא מתורגמת לכלכלה. זוהי למעשה הכשרה שעלינו ליצור, והיא אמורה לתת מבט חדש על כסף ועל איך הוא מייצר מערכות יחסים.
משבר האקלים. נקודת התעלמות נוספת היא משבר האקלים והשלכותיו, דבר הגורם לילדים תהיות עמוקות לגבי עולם המבוגרים וסמכותם. מדוע עליהם להקשיב למי שאחראי (במודע או שלא במודע) להרס כדור הארץ? משבר האקלים מאפשר לנו לראות את השלם, לראות את כדור הארץ כאמא אדמה, ולהבין שהדברים מחוברים; לתפוס שכולנו אחראים למצב ולתיקונו, ברמה המקומית והגלובלית.
נקודת פתיחה לתיקון תהיה מערך האשפה של בית הספר. עלינו להתבונן בו יחד: מה אפשר למחזר, מה זורקים ולמה – להתייחס אליו כאל חלק מהותי מהחינוך, ומתוך זה להתחיל לצמוח. לא מתאוריות אלא מהפרקטיקה היומיומית.
תרבות דיגיטלית. תחום נוסף שחינוך ולדורף מפנה לו עורף הוא התרבות הדיגיטלית. לצערי, מתייגים את כל הנושא כ"תרבות מסכים", בלי לנסות להבין מה משמעותה ומהותה. מה נדרש בכדי לחנך ולהכשיר את ילדי הדור הזה, ילידי התרבות הדיגיטלית, להבין את "שפת אמם"? השפה הדיגיטלית היא אוניברסלית, וכמו משבר האקלים היא יכולה דווקא לחבר ולקשר. הבנתה נותנת בידינו את העוצמה שפעם הייתה רק בידי המדינה. בכדי לחולל את השינוי אנו נדרשים לבחון את הקֶשר בין אדם לטכנולוגיה; אנו נדרשים לשאול כיצד הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו לפתח את שלומם ואת רווחתם של האדם והאדמה; אנו נדרשים להפוך את השאלה – לא האם התרבות הדיגיטלית טובה או רעה, אלא איך היא משרתת אותנו. אם אנחנו רק דוחים מעלינו את מה שמגיע לפתחנו, נמצא את עצמנו תמיד רק בעמדה תגובתית על משהו (שכבר ממילא קורה) במקום לשלוט בו.
תמיכה, בקרה והערכה. תחום נוסף שפיתחנו באופן חלקי ומוגבל, הוא מערכת תמיכה, בקרה והערכה למורים. מבול האירועים עמהם נאלץ להתמודד מורה, בעולם שנמצא בשלבי חציית סף, יכול לגרום לכל אחד ואחת לתחושת חוסר אונים. עלינו לשאול את עצמנו: איזו תמיכה נוכל לתת למורים בכדי לאפשר להם רווחה רוחנית, נפשית וכלכלית? כיצד אנו יוצרים זאת מתוך הבנה והסכמה על הערכים החשובים לנו ולעתיד ילדינו ונכדינו?
במידה ונתעורר לנקודות שצוינו לעייל, ויהיה בנו העוז לעצב את החינוך מתוך העתיד, להבין את החוכמה והעוצמה שחינוך ולדורף והאנתרופוסופיה שמות בידינו – נוכל להפוך לגורם מוביל ומרפא לכלל החברה ולא רק לקבוצה קטנה מתוכה.
