ראשית אל תזיק: על חיסוני ילדים לקורונה

ראשית אל תזיק: על חיסוני ילדים לקורונה

נוכח המגמה המסתמנת לחיסון ילדים לקורונה, נשמעים גם קולות אחרים. ד"ר מירון ברק מסביר למה לדעתו מיותר ואף מסוכן לחסן ילדים בריאים

לקול מצהלות יום ירושלים ופריחת המרגמות, הוארך בבית הנבחרים שלנו, בנוכחות 7 חברי כנסת (6 בעד ואחד נגד), מצב החירום של הקורונה לארבעה חודשים נוספים. בחסות מצב חירום זה, שיש יגידו שהוא מוצדק (לפחות 6 חברי כנסת אכן טרחו לכתת רגליהם למשכן ולהרים את ידם), ממשיכות רשויות הבריאות לדחוף לחיסון ילדים, ואף החלו לבדוק את האפשרות לחסן תינוקות מגיל חצי שנה זאת למרות הביטול המפתיע והפרדוקסלי משהו של התו הירוק.

במצב בו נוספים בישראל רק כמה מאובחני קורונה בודדים ביום, מצב בו 90% מהאוכלוסייה הבוגרת חוסנה ונוכח העובדה שרובם המכריע של הילדים שחלו בקורונה חוו אותה כמחלה קלה עד לא מורגשת – המגמה הזאת היא לא פחות מתמוהה.

נראה כאילו רק חיץ דק מפריד בין מה שנתפס בכלים קוגניטיביים כהזייה לבין מה שמוצג במדיות השונות כמציאות. מחד, קשה לראות סיבה ממשית ומוצקה לסכן את בריאותם של ילדים רכים בחיסון שעדיין נמצא בשלבי בדיקה, מאידך, ממשיכים ערוצי החדשות הרשמיים משרד הבריאות לדחוף בכל דרך אפשרית את ההורים לחסן את ילדיהם.

אל מול ההסכמה (או שתיקה שכמוה כהסכמה) הגורפת של אנשי הרפואה עם המדיניות הרשמית, עומדים קומץ רופאים שטוענים אחרת, חלקם חתומים על מכתב הרופאים. ד"ר מירון ברק, מומחה ברפואה אנתרופוסופית, שעובד במרפאות אלומה בקרית טבעון ובהרדוף הוא אחד מהם.

מה בעצם הבעיה עם החיסון? בגיליונות קודמים התראיינו כאן אנשי רפואה ומדע שאמרו שהוא בטוח.

קודם כול, חשוב להדגיש שברפואה האנתרופוסופית אין התנגדות גורפת לחיסונים. הרפואה האנתרופוסופית מלמדת אותנו להתבונן על כל חיסון לגופו, בהתאם למידת הסכנה שהמחלה עצמה מעמידה בפני החולים ובהשוואה למידת הסכנה שבחיסון. בקשר לחיסון הקורונה: אם כי עדיין לא ברור לאיזה טווח זמן הוא יהיה פעיל, אין ספק שהוא הוכיח את עצמו כיעיל ברמה גבוהה בטווח הקצר, ואין ספק שהוא הוריד את התחלואה ואת התמותה בצורה משמעותית.

נשמע בסדר עד כה. אז למה לא לחסן ילדים?

משתי סיבות עיקריות. הראשונה: אין צורך. השנייה: אנחנו לא יודעים אילו תופעות לוואי צפויות לילדים. בבית ספר לרפואה מלמדים אותנו שהפיזיולוגיה של הילד היא לא כמו של מבוגר מוקטן, אלא שבגוף הילד מתרחשים תהליכים פיזיולוגיים שונים מהותית משל מבוגר, בעיקר בשל העובדה שכל המערכות והאיברים שלו מצויים בתהליך של הבשלה וגדילה. לכן, תופעות הלוואי לחיסון אצל ילדים יכולות להיות שונות לגמרי, ורמז ראשוני לכך נותנת תופעת הלוואי של דלקת בקרום הלב ובלב, תופעה מסוכנת שהופיעה בשכיחות של פי 5 יותר דווקא אצל מחוסנים צעירים בגילאי 30-16 מאשר במבוגרים שחוסנו.

ד"ר מירון ברק

אנחנו מציבים את הסיכון המשמעותי הזה מול העובדה שרוב רובם של הילדים עד גיל 16 שחלו בקורונה עברו אותה באופן קל ורובם בצורה א־סימפטומטית לחלוטין. בסך הכול, מתוך כ־300,000 ילדים שאובחנו בישראל עם קורונה (ולפי נתוני המעבדות של קופות החולים אובחנו כבר 2 מיליון ילדים) אושפזו עד כה כ־600 ילדים בלבד, 80% מהם במצב קל. 60 ילדים מתוכם הסתבכו עם המחלה ותשעה מתוכם נפטרו למרבה הצער, כולם עם מחלות רקע. סיבת האשפוז ולרוב סיבת המוות עצמה הייתה מחלתם המקורית, בעוד שאבחון הקורונה היה מקרי בזמן אשפוזם.

מעבר לכל זה, משמעות הנתונים שהובאו כאן היא שמאות אלפי ילדים בישראל כבר חלו והחלימו ואמורים להיות מחוסנים. תמונת המצב היום, אחרי יותר משנה של קורונה, היא שאין שום הצדקה או סיבה לחסן ילדים. על רופאים שעדיין נאמנים לכלל הראשון ברפואה, "קודם כול אל תזיק" (Primum non nocere), להימנע מלהמליץ על חיסון ילדים, למעט אלה המצויים בקבוצת סיכון – שם נדרש שיקול דעת שונה ואינדיבידואלי לגבי כל ילד בנפרד. (הכוונה לילדים הסובלים ממחלה כרונית המלווה בדיכוי חיסוני).

מה הנזק הפוטנציאלי של חיסון ילדים?

קשה לענות על זה בוודאות מכיוון שהמחקר של פייזר עדיין באיבו ואמור להסתיים רק בעוד שנה וחצי. חשוב לזכור שהחיסון הנוכחי קיבל מה־FDA אישור חירום, ואנחנו כבר לא במצב חירום ובוודאי שהילדים אינם מצויים במצב חירום. הסיבה למשך הארוך של המחקר היא הצורך לעקוב אחרי תופעות לוואי ארוכות טווח וזה נתון שעדיין לא קיים. החשש הנוסף מחיסון ילדים, ובמיוחד פעוטות ותינוקות, קשור לעובדה שכל האיברים והמערכות בגופם מצויים בתהליכי הבשלה, ובכלל זה מערכת החיסון. זו הסיבה שילדים (ובמיוחד פעוטות ותינוקות) רגישים לחיסון הרבה יותר ממבוגר בריא (לא קשיש), שבגופו הגיעו האיברים השונים לבשלות והם מסוגלים לספוג ביתר קלות את תופעות הלוואי.

פייזר טוענים שהחיסון נבדק ונמצא בטוח לילדים בוגרים.

הניסוי של פייזר, שבוצע על ילדים בגילאי 15-12, טוען ליעילות של 100%, אך הוא נסמך על 1,130 ילדים בלבד. לא ניתן להסיק ממדגם כה קטן על בטיחותו ויעילותו של החיסון.

מאילו תופעות חוששים בטווח הארוך?

יש שתי תופעות עיקריות והן עדיין מהוות מקור דאגה בקשר למבוגרים שקיבלו את החיסון, לא כל שכן לגבי ילדים. התופעה הראשונה היא התפתחות של מחלות אוטואימוניות שעלולות להופיע בטווח של שנה ומעלה אחרי קבלת החיסון. ידועים כבר מספר מקרים בארץ של מבוגרים שפיתחו מחלה אוטואימונית של טסיות הדם (ITP) לאחר החיסון.

הבעיה השנייה שאנחנו חוששים ממנה היא פגיעה בפריון של הגבר והאישה. משרד הבריאות אמנם לא הוציא הזהרות ברורות בעניין, אבל עצם העובדה שבבית חולים הדסה נערך מחקר בנושא מצביעה על כך שקיים חשש מוחשי מתופעת הלוואי הזו.

למה אנחנו לא שומעים על זה בבירור? למה, לפני שנותנים לנו חיסון, לא מחתימים אותנו על הצהרה שאנחנו מוכנים לקחת את הסיכונים האלה?

זאת אכן שערורייה בעיניי, ולא פחות מכך העובדה שמשרד הבריאות לא סיפק בזמן אמת נתונים על תופעות לוואי או על מקרי מוות כתוצאה מהחיסון. כרופא, אני וקולגות אחרים יכולים להעיד, שבחודשיים הראשונים של מתן החיסון לא היה לנו למי לדווח על תופעות לוואי במחוסנים ולכן נוצר תת־דיווח. למזלנו, במדינות אחרות הנתונים יותר גלויים (לפחות חלקית), ואנחנו כבר יכולים לראות שסוכנות התרופות האירופית מדווחת על מעל 2,000 מקרי מוות כתוצאה מהחיסונים של  פייזר ומודרנה בלבד.

החשש מחיסון ילדים, ובמיוחד פעוטות ותינוקות, קשור לעובדה שהמערכות בגופם – ובכלל זה מערכת החיסון – מצויות בתהליכי הבשלה וגדילה. לכן ילד רגיש לחיסון הרבה יותר ממבוגר בריא

אל מול הדיווח החלקי של משרד הבריאות, איך אדם בישראל יכול לדעת מה הסיכון שעומד בפני ילדיו אם ייקחו את החיסון?

מכיוון שהדיווחים של משרד הבריאות אכן לוקים בתת־דיווח, ניתן להתייחס לנתונים של "מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה" – גוף רציני של רופאים וחוקרים מהשורה הראשונה, שחלקם שימשו בתפקידים ניהוליים במערכת הבריאות וקופות החולים. הם אוספים מידע בעצמם ומנסים להציף תמונת מציאות רחבה יותר, שנסמכת על בדיקת עובדות עצמאית. לפי הנתונים שלהם, הסיכוי של ילד שנדבק בקורונה לחלות משמעותית הוא 0.04 אחוז. לעומת זאת – אחד הסיבוכים האפשריים של החיסון, דלקת בקרום הלב, נמצא כאמור פי 5 במתחסנים צעירים מאשר במתחסנים מבוגרים. נוסיף על זה חשש מפגיעה בפריון ועוד שלל תופעות לוואי מדווחות. על פניו, זה לא שווה את הסיכון.

במה החיסון הזה שונה מחיסונים אחרים?

זו טכנולוגיה חדשה של חיסון גנטי שבודקים בפעם הראשונה בעולם הרפואה. החיסונים של פייזר ומודרנה הם למעשה מחקר פעיל שנעשה על בני אדם. חומר גנטי (mRNA), שמהווה חלק מהגנום של וירוס הקורונה, מסונתז במעבדה. החלקיק הגנטי מוזרק לרקמת השריר, חודר את ממברנת תא השריר וגורם לתא לייצר עבורו את חלבון הספייק אשר מופרש ממנו לזרם הדם – במטרה שמערכת החיסון תפתח נגדו נוגדנים. מנקודת המבט האנתרופוסופית ניתן לראות כאן תהליך של חציית סף, או נכון יותר תמונת צל ברמה המולקולרית של חציית הסף עליה מדבר שטיינר.

אתה יכול להרחיב על זה קצת?

זה קשור לתרבות פורצת הגבולות אותה אנו חווים, במיוחד בשלושת העשורים האחרונים, וזו תמונה אחת מתוך מגוון רחב של תופעות מאקרוקוסמיות ומיקרוקוסמיות של חציות סף שקשורות לזמן בו אנו חיים. מגפת הקורונה תפסה את האנושות בשיא של תהליך גלובליזציה שלא באמת צלח – מצב שבו גבולות נפרצים ונוצרות אופציות מגוונות ליחידים ולאנושות כל הזמן לחצות סִפים. טיסות אינסופיות ממקום למקום, מדיה דיגיטלית, רשתות חברתיות, ובכלל, יכולת ליצור קשרים חסרי גבולות. בִמקום שהתהליך הזה יקרב לבבות, הוא מנוצל במידה רבה לצרכים מטריאליסטיים ולשליטה. עידן מיכאל, שפעיל בתקופתנו, הוא אוניברסלי באופיו, ומטרתו העיקרית היא לאחד בני אדם מעבר ללאום ולדת. המגפה הזו קטעה את התהליך. כל מדינות העולם מסתגרות בדלת אמותיהן, ומתברר שהן לא בהכרח תומכות זו בזו ולמעשה דואגות בעיקר לעצמן. מנקודת מבט קארמתית, ייתכן שאחת ממטרותיה של המגפה הזו היא להביא לאיזון מסוים ואולי אפילו לאתגר אותנו לקירוב לבבות, ולא רק במרחב הקהילתי המוכר שלנו.

מה אתה – או אתם, הרופאים שחתמו על המכתב – בעצם מציעים במצב הנוכחי?

קודם כול לא לחסן ילדים, למעט את אלה הסובלים ממחלת רקע, וגם זאת לאחר שיקול דעת מעמיק. חשוב לציין שלרפואה האנתרופוסופית יש תרופות מצוינות, גם למחלימים מהקורונה – שחלקם סובלים מתופעות לוואי ארוכות טווח כמו תשישות, וגם לאלה שסובלים מתופעות לוואי מהחיסון.

בתשדירים טוענים שילדים עדיין יכולים להדביק את הסבים.

הסבים והחולים במחלות רקע, רובם  מחוסנים, וילדים עד גיל 10 כמעט שלא מדבקים. עד היום מעל 5 מיליון מבוגרים בישראל חוסנו והיעילות עד כה היא של למעלה מ־95%. הסיכון שילד ידביק מבוגר הוא קלוש ביותר. התחלואה בילדים ירדה עד כה ב־95%, וזה מבלי שחוסנו, בדיוק כמו אצל מבוגרים שכן חוסנו.

למה, אם כן, הרשויות לוחצות לחסן ילדים?

הסבירות שהנזק הצפוי מחיסון ילדים בריאים גדול מיעילותו מעלה את השאלה אם אין כאן פקטור של הון־שלטון שגורם להמלצה הגורפת הזו.

מקורות

  • קישור לתמצית מאגר המידע של ועדת החקירה האזרחית על תופעות הלוואי הקשורות לחיסון הקורונה בישראל.
  • הנתון לגבי מספר המתים מתופעות הלוואי של החיסון הוא דיווח (זהיר) של סוכנות התרופות האירופית. למקור.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

16 תגובות

  1. סליחה, אבל פשוט בושה להציג עובדות כאלה ללא סימוכין, גם בראיון בעל פה.
    אישית מכירה מדענים וחוקרים צעירים שכותבים באתר של מכון ויצמן ולא מקבלים מימון משום חברת תרופות. ההבדל הוא הגישה המדעית.
    בראיון כאן יש פניה לרגשות הקוראים אבל המסקנה היא מסקנה כביכול לוגית. מאד מאד מטעה.

  2. יורם גרשמן

    בלי להכנס לויכוח פילוסופי, או לדיון על ״חציית גבולות מולקולארית״, האם תוכל לתת סימוכין לטענות ״סוכנות התרופות האירופית מדווחת על מעל 2,000 מקרי מוות כתוצאה מהחיסונים של פייזר ומודרנה בלבד״ ו-״ התפתחות של מחלות אוטואימוניות שעלולות להופיע בטווח של שנה ומעלה אחרי קבלת החיסון״?

    ולדעה אחרת (שכוללת מקורות מדעיים כמקובל במדע…):
    https://www.midaat.org.il/articles/diseases/covid19/mrna-corona-vaccines/#

    • קשה לדון ברצינות עם רופא שטוען שלמגיפה יש מטרה. ובכל זאת:
      שתי דוגמאות לסתירות פנימיות:
      5 מיליון מחוסנים אינם 90 אחוז מהאוכלוסיה הבוגרת.
      תחליטו- מספר הילדים המאומתים 300 אלף או שני מיליון?
      מנין הנתון על מספר המתים מתופעות הלואי של החיסון?
      ועוד:
      החיסון יעיל ולכן התחלואה ירדה. אצל ילדים התחלואה היא בעלייה, יחסית למבוגרים, כי אינם מחוסנים.
      בעולם, במדינות ללא חיסון משמעותי, המגיפה בעיצומה, כידוע.

      דלקת שריר הלב דווחה בצעירים בני 16-30, אך אין מידע על ילדים, כי אלו לא חוסנו עדיין. לא ניתן להסיק ממחוסנים בני 20 על ילדים. אגב, התופעה נדירה (פי חמש מאפס זה עדיין אפס) טופלה ועברה ללא נזקים בדרך כלל.

      תיאור מנגנון החיסון על ידי RNA אינו מדויק, בלשון המעטה, נראה שמטרתו הפחדה.
      אבל השיא הוא הטרלול של פגיעה בפוריות!! המצאה מוחלטת!

    • להשכלה כללית: 'מדעת', אליו יורם גרשמן מפנה הוא שלוחה חינוכית של מכון וויצמן. ככל שהתרשמתי מהמאמרים ב'מדעת', הם מגמתיים, נותנים תמונה מסולפת. מכון ויצמן הוא המוסד האקדמי העשיר ביותר בארץ. מה מקורות ההכנסה שלו? חברות התרופות, שעימן הוא בשיתוף פעולה של מחקר ופיתוח. מה האינטרס שלו? להמשיך לקיים את עצמו ואת שיתופי הפעולה שלו. לזה רמז ד"ר מירון ברק באומרו שמאחורי המלצות משרד הבריאות להזריק לילדים בריאים טיפול גנטי שעדיין בניסוי עומדים כנראה קשרי הון-שלטון.

      • יורם גרשמן

        זה פשוט לא נכון.
        אם כבר, מכון דוידסון הוא שלוחה של מכון ויצמן.
        מדעת היא עמותה מבוססת מתנדבים, חלקם ממש לא חובבי משרד הבריאות.
        אבל קל להכפיש במיוחד כשלא טורחים לבדוק…
        ואסב תשומת לבכם.ן שכותב המאמר המקורי הוא עובד קופת חולים כללית, שמקבלת כסף רב מהמדינה… קשרי הון-שלטון?

  3. כאשר כותבים כתבה מסוג זה, המתיימר להציג עובדות ומספרים, ראוי להציג את הסימוכין/מראה מקום עליהם נשען כותב המאמר.

    • יש לזכור שמדובר בראיון בעל-פה, ולא במאמר.

      • יורם גרשמן

        שתי תגובות למשה

        ראשית, לגבי עמותת מדעת, שיטוט קצרצר באתר היה מראה לך מי הא.נשים בעמותה – https://www.midaat.org.il/midaat/people/
        כמעט כולן.ם מומחיות.ים בתחומים רלוונטיים (בניגוד למשל ל״ועדת החקירה האזרחית״ שהוזכרה במקום אחר)

        שנית, העובדה שמדובר על ראיון איננה מייתרת בדיקת עובדות, ההפך. אם הראיון היה עם על ילדותו של ד״ר ברק, או על דעותיו הפוליטיות, ניחא, אבל הראיון אמור להציג עובדות, ועובדות צריך לעמת. קוראים לזה עיתונאות מקצועית.

    • ‫סימונה מצליח חנוך‬‎

      נכון, ההפניות למקורות נשמטו בטעות מהמאמר ועמכם הסליחה. מאחר וחלף כחודש מאז הראיון נתונים רבים התעדכנו ומתעדכנים כל הזמן.
      הנה שני מקורות עקריים:
      1. קישור לתתמצית מאגר המידע של ועדת החקירה האזרחית על תופעות הלוואי הקשורות לחיסון הקורונה בישראל
      https://4a1b9d73-4c47-4f3b-bb08-e515be8958ca.filesusr.com/ugd/3db409_52d90ad2212741a28c2c0a84978a0c48.pdf
      2. הנתון לגבי מספר המתים מתופעות הלוואי של החיסון הוא דיווח (זהיר) של סוכנות התרופות האירופית. ההפניה למקור נשמטה בטעות והנה היא כאן: https://www.adrreports.eu/en/index.html
      לגבי שאר הטענות, הדעה הזאת מוכרת, היא נתמכת בידי יועצי הממשלה למשבר הקורונה (מעטים מהם רופאים בפועל) ונשללת באופן מוחלט על ידי רופאים רבים, ביניהם ד"ר ברק. אין לדעתי טעם להתחיל להתווכח. הנתונים זמינים לכל מי שרוצה ללמוד ולהעמיק.

  4. שאפו לד״ר מירון ברק!

    • ‫סימונה מצליח חנוך‬‎

      נכון. בימים אלה נדרש אומץ להגיד דברים כל כך בסיסיים.

      • אומץ הוא להיות במשרד הבריאות ולטעון שחיסון מתבגרים לא מומלץ, או להיות אנתרופוסוף ולהמליץ על החיסון. ללכת עם החבר׳ה שלך זה לא אומץ.

העגלה שלך