דבר העורכת – גיליון אבא

דבר העורכת – גיליון אבא

חַפֵּשׂ בְּתּוֹךְ עַצְמְךָ
וְתִמְצָא אֶת הָעוֹלָם
חַפֵּשׂ בְּמֶרְחֲבֵי תֵּבֵל
וְתִמְצָא אֶת עַצְמְךָ

שִׂים לֵב
לפִעְיִמַת המְַּטֻטֶּלתֶ
בֵּין הָעַצְמִי לָעוֹלָם

וּלְךָ תְּגַלֶה עַצְמָהּ
יֵשׁוּת אָדָם עוֹלָם
יֵשׁוּת עוֹלָם אָדָם

- רודולף שטיינר

אל"ף, בי"ת, ואז עוד אל"ף. מה יכול להיות פשוט יותר מזה? המילה הראשונה שילדים אומרים, האיש, שיחד עם אמא, הכי אוהב אותך בעולם. למה זה לא באמת כזה פשוט? למה כל מי ששמע, ובעיקר כל מי ששמעה שאנחנו עובדים על גיליון "אבא", שיחררה אנחה עמוקה? לא מפתיע, כנראה, שהורתו של גיליון "אבא" הייתה בוויכוח סוער ביני לבין שאול גרוס ("זמן שאול"), בעקבות טור דעה קצר שכתב ולא התפרסם בזמנו, על אובדן דמות האב. הוויכוח הפך לשיחה ארוכה ולהבנה שהנושא הזה טעון, ולא רק בינינו. אבא הוא נושא הופך קרביים ולב, נושא שמציף בנו את המקומות הכי פגיעים ופגועים – לא רק אישית, אלא (ואולי בעיקר), קולקטיבית. אובדן דמות האב הפטריארכלי, גם אם חלקנו מתרפקים עליו בגעגוע וחלקנו מפטירים (מפטירות?) ״ברוך שפטרנו מעולו של זה״, עדיין, כך או כך יצר בנו, כאנושות, ואקום.
אולי ואקום היא לא מילה מדויקת, יותר חלל שמרחפים בו שרידים וקרעים מעידנים קודמים, ומצפה להתמלא באבהות חדשה. על אותה אבהות חדשה, הלכה למעשה, שוחחה לילך הרצברג עם שי אור, אבא לשלוש בנות ולגישה "הורות כמעשה ניסים", אני ריאיינתי שלושה מטפלים שמתמחים בטיפול בגברים על הקשיים שאיתם מתמודדים אבות בשלהי עידן הפטריארכיה, נועם שרון כתב על שטיינר נטול הילדים כאבא של האנתרופוסופיה, מירי מתתיה שוחחה עם אבות בחינוך ולדורף, ושאול כתב לבסוף את טורו המורחב: רקוויאם לדמות האב, שאיתו נפתח הגיליון ונסגר הוויכוח. בדרכו המיתית, לגיליון אבא יש אבא נוסף, רומם סרנגה, שליווה את הגיליון ויזם את פרויקט הקיץ שלנו על אבות "יוצאים מגדר הרגיל", אבות שיצאו מתלם היומיום ועשו משהו מיוחד כדי להתקרב לילדיהם או למענם.
ובהמשך ישיר: אבות ואימהות, מחנכים ומחנכות (ובהחלט גם סבים וסבתות) – מדורי החינוך שלנו התרחבו לשלושה, והם מחולקים עתה לפי גילאים: גן, יסודי ותיכון, כחלק מהעמקת המעורבות שלנו, אדם עולם, בחינוך ולדורף, עליה נכתוב יותר בהרחבה בגיליון הבא, שיוקדש כולו לחינוך.
קיץ שמח, קל ומלא השראה לכולנו.
שלכם, סימונה

הגיליון הבא: חינוך.

שנה הלכה שנה באה, וממעמקי החופש הגדול את כפינו נרימה ב-אָה אוריתמי לשנה של
חינוך טוב ומיטיב לכל ילדי העולם. חינוך ולדורף הוא אבן היסוד של כל הפעילות האנתרופוסופית בישראל, והגיע הזמן שנקדיש
לו גיליון משל עצמו. בגיליון משתתפים כמה מהקולות הבולטים בחינוך ולדורף בישראל, וגם כמה כותבים שאנו מתכבדים לארח
לראשונה. נתראה בשער הפרחים.

את הגיליון מלווים צילומי אבות וילדיהם שצילם שמואל ישורון. בן 43, אבא לשלושה מופלאים, יזם בנשמתו. מצלם מתוך חיפוש אחר היופי השורה בבריאה וביחסים חיים.
בשער: רואי גולדמן, בן 42 , אלוף הארץ לשעבר ומנהל בית הספר לקשתות מסורתית "דרך הקשת", יחד עם בתו אילה בת ה 5- , בזמן האיכות הקבוע שלהם.

בתמונה כאן: משה ועקנין, בן 48 , מורה לאקרובלנס ובנו רימון, בן 8, מתאמנים

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך