הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
לפני כמה שנים נסענו לקניות באיקאה, ובמהלך ההמתנה לקופה ניצלתי את הזמן לשיטוט במציאון שלהם. מצאתי כמה גלילים של פוסטרים שנראו לי מעניינים. חיפוש מהיר על האמנית בגוגל העלה תוצאות שכללו תערוכה במוזיאון תל אביב ופוסטים בפייסבוק, שמתלהבים מנוכחות העבודות הללו באיקאה. בשביל החלטה של חמש דקות זה הספיק לי, ושני גלילים הגיעו איתי לקופה. בבית בחנו את הציור והחלטנו לא לתלות עד שלא נבין מה אנחנו רואים, הייתה לנו תחושה ברורה שרב הנסתר על הגלוי. התחלתי ללמוד על הילמה אף־קלינט.
על גדות אגמים
משפחת אף־קלינט היא משפחה שוודית עתיקה, הקשורה לימאות ולצי השוודי — רוב בני המשפחה נושאים תארים צבאיים. בספר המשפחה, הילמה היא היחידה עד אותה עת שמצוין כי מקצועה הוא ציירת.
היא נולדה ב־1862, באחוזת המשפחתית — ארמון קרלברג, רביעית מתוך חמישה, בת ראשונה אחרי שלושה בנים. כשהגיעה לגיל 8 עברו בני המשפחה לשטוקהולם, כדי שהילמה
הקיץ המאוחר, 1903. ציור טבע מוקדם שמדגים את העבודות שהיא הציגה לציבור במהלך חייה.
תוכל ללכת לבית ספר לבנות בלבד. ילדותה וחייה היו מלאים בחופשות משפחתיות בבתי נופש על גדות אגמים וים ובטבע הפתוח של שוודיה. אין פלא שכשהחלה לעסוק בציור ואמנות היו אלה המוטיבים המרכזיים בעבודתה. בגיל 18 התחילה ללמוד בבית הספר הטכני ובמקביל קיבלה שיעורי ציור ופורטרטים, וב־1882 התקבלה לאקדמיה המלכותית לאמנות, ככל הנראה האישה היחידה באקדמיה באותן שנים. היא סיימה את הלימודים בהצטיינות יתרה ב־1887 וזכתה להצלחה רבה מבחינה מקצועית. בהיותה בוגרת מצטיינת, השתמשה בסטודיו מרכזי של האקדמיה בשטוקהולם במקביל לאדוארד מונק.
ניכר כי הוריה היו פתוחים להתפתחות המקצועית של נשים ותמכו כלכלית ומשפחתית במסע החיים הלא מסורתי שבחרה בתם (נזכיר כי לבת תקופתה וארצה, הסופרת זוכרת פרס הנובל סלמה לגלרף, יש סממנים ביוגרפיים דומים). מעניין מה היה הלך הרוח בתקופה זו בחברה השוודית, שאפשרה לנשים השכלה והתפתחות מקצועית שמדינות מערביות אחרות לא עודדו.
שתי פרסונות
בתקופה זו של חייה, מייד לאחר סיום הלימודים, נפטרה אחותה הקטנה של הילמה ממחלה קשה בהיותה בת עשר. אירוע זה השפיע עמוקות על הילמה, והיא החלה לתהות על משמעות הגורל ועל מהותם של כוחות עליונים שמנווטים את הנעשה על פני האדמה. עלו בה שאלות מהותיות לגבי משמעותם של מאורעות גדולים ודרמטיים בחייה ובחיי האנושות. תהליך זה כלל התעמקות בספרות אזוטרית, שהייתה זמינה לה הן מהמזרח, הן מהחברה התיאוסופית והן מתוך המחקר המדיומאלי ("תקשור" בשפת זמננו) שהיה נפוץ באותה תקופה. עיסוק זה גרם לה לפתח מה שנראה כשתי פרסונות. הראשונה — של הציירת המוכרת והמוערכת שהשתתפה בתערוכות חשובות לצד אמנים בעלי שם והתפרנסה במשך כל חייה מציורי טבע, דיוקנאות, איור ספרי בוטניקה ורפואה ואיור מוטיבים שוודיים קלאסיים (כל המוטיבים שאנו מכירים כיום כאמנות שוודית מסורתית מובילים לעבודתה של אף־קלינט בתקופה זו).
הפרסונה השנייה היא זו של אמנית רוחנית, שכבר בגיל 16 החלה להתעניין בעולם האוקולטי וקראה ספרי בודהיזם, תאוסופיה ורוזנקרויצריזם. בסביבות גיל 20 הלכה אף־קלינט והעמיקה בתחום זה על ידי השתתפות במעגלי סיאנסים ובמחקר רוחני. בגיל 27 היא הצטרפה להקמת הסניף השוודי של התנועה התיאוסופית, בתקופה שבה רודולף שטיינר היה יו"ר התנועה בגרמניה. יחד עם זאת, פעילות החוג התיאוסופי הייתה מרוחקת בעיניה והיא חיפשה עבודה אישית שתחבר אותה באופן מוחשי יותר לעולם הרוחי.
בשנים שלאחר מכן פיתחה אף־קלינט מעגל חברות אמניות, שקראו לעצמן "החמש" ועסקו בהתבוננות ולמידה של טקסטים רוחניים וקריאה לישויות בסיאנסים. שם הן גם פיתחו את מה שנקרא בפיהן "ציורים אוטומטיים" המצוירים על ידן כשהן לא נמצאות בתודעה מלאה. את כל פעילות "החמש" הילמה תיעדה ביומניה בפרטי פרטים. היו מספר ישויות אשר היו בקשר עם "החמש", והתיעוד המדוקדק של מפגשיהן — שכלל שרטוטים, ציורים ותיאורי הבקשות והאמירות של ישויות אלו — מתאר את תהליך ההעמקה של אף־קלינט
וחברותיה אל תוך עבודה רוחנית משמעותית.
מנהג זה של תיעוד קפדני נמשך עד יומה האחרון, וכך נותר אוצר ארכיוני מרשים המאפשר לחוקרי האמנות לקבל הסברים מדויקים מפי האמנית, הרבה לאחר שזמנה עמנו הסתיים — כמו הייתה מודעת לצורך ליצור מורשת ותיעוד של ההתפתחות הרוחנית והאמנותית שלה לטובת הדורות הבאים.
קלינט בסטודיו. צילום אנונימי.
ציורי מקדש
כשהייתה בת 42, במהלך אחד הסיאנסים, אחת הישויות הקבועות "הזמינה" מהילמה את סדרת ציורי המקדש הראשונה. ההכוונה הרוחית שקיבלה הובילה אותה ליצירת שפה חדשה של סימבולים ומשמעויות אקספרסיוניסטיות (המחקר אודותיה עוסק בשאלה עד כמה הושפעה מעבודתו של מונק באותה תקופה). השנה הייתה 1904 והיא התחילה לצייר ציורי חקר תודעה אבסטרקטיים, שהלכו והפשיטו מהציור הפיגורטיבי המקורי את הוויזואלי המוכר עד לנקודה רוחנית גרידא, הנוטלת לעצמה חירות בצבע ובצורה מופשטת. מעניין לראות את העשייה האמנותית של אף־קלינט, במקביל לתהליך דומה שעברו קנדינסקי ומונדריאן. סביר להניח שאם היו עבודותיה מפורסמות בעת היווצרן, הייתה נחשבת לאחת מראשוני הציור המופשט.
כאוס ראשוני, 1907. ציור מתקופה זו בחייה של קלינט.
עד 1907 היא כבר סיימה מאות רבות של סדרות ציורי מקדש, בהזמנת הישויות הרוחיות עמן ערכה היוועצויות סיאנסיות ואחרות. בשלב מאוחר יותר אף עלתה בתקשורת ביניהן תוכנית למבנה שיכיל עבודות אלו. חלק מהתכנים שהתקבלו מהישויות — ושאותם תיעדה הילמה ביומנה — קשורים למתן "ידע" או "הסברים" לאנושות על תהליכים עתידיים או קיימים של התפתחות, ולרצונן של הישויות לתעל ידע רוחי באמצעותה. לעתים — על פי תיאורים ביומנה ומתוך עדויות של בני משפחה וחברים — נוצרו היצירות בשטף עבודה קדחתני, לקראת לוח זמנים שהוחלט עליו מראש עם הישויות או מתוך מצב תודעתי גבוה שנמשך כמה שבועות ללא הפרעה.
עבודות אלו לא הוצגו בתערוכות הרשמיות שלה, שם זכתה להצלחה רבה כציירת נטורליסטית מהמובילות באירופה והוזמנה להציג בתערוכות המציגות אמנים מרחבי היבשת. באחת התערוכות האלה היא הציגה לצד וַסילי קנדינסקי. בתערוכה זו הוא כבר הציג עבודות אקספרסיביות שלהן קרא "קומפוזיציות" (מושג שבאותה עת היה שמור ליצירות מוזיקליות) — אך אף־קלינט לא העזה לחשוף את צִדה האקספרסיוניסטי. שניהם התפתחו באותו כיוון, אך היא בחרה שלא להחצין את עבודתה הרוחנית. האם היה זה כיוון שחששה מאובדן פרנסה? או שלגברים היה שמור בתקופה ההיא חופש שהיא לא יכלה לממש כאישה?
שטיינר לוקח צעד אחורה
ב־1908 הגיע רודולף שטיינר לבקר בסטודיו של אף־קלינט ולהתרשם מעבודתה. בשלב זה הייתה אף־קלינט חברה בתנועה התיאוסופית השוודית כבר תשע שנים, וההיכרות ביניהם אפשרה לה לקבל ממנו את מלוא תשומת לבו. הוא שהה שעות ארוכות בסטודיו שלה, שבתקופה זו היה צמוד לביתה, והתבונן במלוא היקף עבודתה עד אותה עת. מתוך השקפתו הרוחית, שטיינר לא העריך את המקור המדיומאלי של עבודתה, אך בה־בעת אמר שאינו יודע או יכול לפרש את המשמעויות העמוקות של יצירותיה. אף־קלינט ביקשה ממנו הכוונה להמשך העבודה הרוחנית והוא אמר שהיא כבר מצאה את המורה שלה; שיש ישות רוחית שמדריכה אותה ואל לו להתערב. על פי חלק מהעדויות שטיינר הביע הסתייגות מהאופי הסימבולי של חלק ניכר מעבודתה. בהמשך אף סירב לקבל ממנה עבודות שהציעה לו באופן אישי.
בשנה זו התעוורה אִמה של הילמה, ומכיוון שנותרה לבדה לאחר מות בעלה, היא עברה לגור עם בתה. בארבע השנים הקרובות אף־קלינט הפסיקה לצייר באופן כמעט מוחלט והתרכזה בעבודה חברתית־קהילתית. ב־1910 היא השתתפה בייסוד של עמותת האמניות השוודיות וכיהנה כמזכירת הארגון. כמו כן הצטרפה למאמץ הסופרז'יסטי בשוודיה וניצלה את קשריה החברתיים והמשפחתיים לקידום זכויות הנשים במדינה (הנשים בשוודיה קיבלו זכות הצבעה ב־1919).
ב־1912, בגיל 50, הציגה תערוכה גדולה של הציורים הנטורליסטיים שלה באקדמיה המלכותית של שוודיה, ובו־בזמן הצטרפה להקמת התנועה האנתרופוסופית השוודית ששטיינר הכריז עליה בשני כנסים בשטוקהולם.
משלב זה ואילך היא חזרה לצייר ציורים ספיריטואליסטיים שעניינם ההתפתחות האנושית בהשראת שטיינר, תחילה דרך השבעונים ולאחר מכן בעזרת מושגים כגון "עץ החיים", והעבירה הרצאות על המסע הרוחני שלה.
הברבור
בשנים 1914—1915 ציירה אף־קלינט סדרה שהפכה למפורסמת במחצית השנייה של המאה העשרים. סדרה זו שנקראת בפשטות
"הברבור" מייצגת ומפרקת את הסימבולים הרוחניים של ההפכים המשלימים המוכרים במיתולוגיות, בדתות ובתרבויות רבות.
ציור מסדרת הברבור, עבודות שלעולם לא הוצגו באופן פומבי. 1914-5. קלינט.
באלכימיה מייצגים הברבור הלבן והברבור השחור את איחוד ההפכים הנחוץ כדי לייצר את "אבן החכמים" שאמורה להתמיר מתכת בסיסית לזהב. בבחירתה לצייר בשחור ולבן היא מדגישה את המעבר מכהה לבהיר, מחושך לאור, ואת הנחיצות של כל אחד מהצדדים — בחיבור ובנפרדוּת שלהם: זכר ונקבה, חיים ומוות.
בסדרה זו הגיעה ההתפתחות האמנותית של אף־קלינט כציירת אבסטרקטית להשלמה, ומכאן היא ממשיכה ביצירת סדרות נוספות, אבסטרקטיות יותר ויותר, כשהמסובכות והסימבוליות שבהן מתארות את הדתות ואת התרבויות העולמיות בקווים ובמעגלים תוך שימוש כמעט בלעדי בפלטה של שחור ולבן.
מ־1920 החלה אף־קלינט לבקר במרכז האנתרופוסופי בדורנאך באופן קבוע, ובביקורים הולכים ומתארכים היא פיתחה את שיטת הציור בצבעי מים "רטוב על רטוב". קשריה עם אנשי האגודה האנתרופוסופית נמשכו גם לאחר מותו של שטיינר ב־1925, ובשנת 1928 היא אף הציגה ציורים מסדרת "עץ החיים" שלה בכנס של התנועה בשוודיה. ביקורים אלו נפסקו ב־1930 על רקע היחסים העכורים בין הזרמים שהתפתחו בדורנאך לאחר מותו.
היא הפקידה את מרב עבודתה משנים אלו בארכיון החברה האנתרופוסופית בדורנאך ובידי אנשי מפתח בתנועה באופן אישי. עד היום לא שוחררו ציורים אלה לתצוגה.
נקודת המבט של בודהה בחיים הארציים, 1920. קלינט.
סוף דבר
ב־1932, בהיותה בת 70, היא התחילה לתעד במחברות את כל שנות עבודתה ותיארה בפירוט רב את המשמעויות של הסמלים והאלמנטים ב"עבודות למען המקדש". אף־קלינט הייתה ערירית ובשלב זה של חייה התגוררה בגפה. עשר שנים לאחר מכן, כשהייתה בת 80, הזמין אותה אחיינה אריק לגור עמו בשטוקהולם. שנה לאחר מכן היא נפגעה מחשמלית ברחוב וכעבור כמה ימים נפטרה מפצעיה.
לאחר מותה נתגלתה צוואתה ובה היא מבקשת שלא להציג את העבודות הרוחניות שלה בעשרים השנים הקרובות. אריק כיבד את הבקשה, אך גם כשהגיעה העת, הוא לא הצליח לעניין גלריות בהצגת היצירות, וכך נותרה הילמה אף־קלינט ידועה למתי מעט בלבד — למרות ארכיון של כ־1200 ציורים.
עובדה זו השתנתה כאשר חוקר אמנות שוודי דיבר עליה בהרצאה בכנס בינלאומי בהלסינקי בשנות ה־80. אז גילה אותה עולם האמנות המודרני ומאז הוצגו ציוריה במוזיאונים המובילים בכל רחבי העולם. ב־2018 היא הוצגה בתערוכה מיוחדת "על הרוחני באמנות" במוזיאון תל אביב.
לפני שנתיים תליתי לראשונה את אחד הפוסטרים במשרד שלי. אני מסתכלת עליו יומיום, אני מבינה אותו והוא מבין אותי. מעניין מה הילמה הייתה אומרת על העולם שבו אנחנו חיות כיום. אני תוהה אילו מחירים — שהיום נשים לא נדרשות להם — היא שילמה על בחירתה ללכת בדרך של חופש אישי ואמנותי, ואילו מחירים עדיין נדרשים מנשים כיום על בחירות כאלה?
בבליוגרפיה
יש עידן חדש: על הרוחני באמנות, קטלוג תערוכה. אוצרוּת: רותי דירקטור. מוזיאון תל אביב לאמנות 2019.
.Tracey Bashkoff, Hilma af Klint: Paintings for the Future Guggenheim Museum Publications, October 23, 2018
,Sue Cramer, Hilma af joint: the secret paintings , Art Gallery New South Wales; 1st edition, October 31, 2021
הקיץ האחרון, 1903 - By Hilma af Klint - https://lasottilelineadombra.com/2020/03/18/hilma-af-klint-storia-pioniera-astrattismo/, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=47144596 (ויקיפדיה)
קלינט בסטודיו - http://www.sydsvenskan.se/Images2/2014/3/7/ELAklint08.jpg, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=34820236 (ויקיפדיה)
הברבור - 1914-15.By Hilma af Klint - [1], Public Domain,Svanen (The Swan), No. 17, Group 9, Series SUW, October 1914 – March 1915, a work never exhibited during af Klint's lifetime. https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=75296591 (ויקיפדיה).
נקודת המבט של בודהה בחיים הארציים - Buddha's Standpoint in the Earthly Life, No. 3a, Series XI, 1920. By Hilma af Klint - http://artobserved.com/2013/08/berlin-hilma-af-klint-a-pioneer-of-abstraction-at-hamburger-bahnhof-through-october-6th-2013/, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=38482473 (ויקיפדיה).
כאוס ראשוני - By Hilma af Klint - [1], Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=75296473
התמונות במאמר לקוחות מוויקיפדיה ונמצאות תחת הגבלת שימוש הוגן.
עידית שטיינברג, מנכ"ל ומייסדת שותפה של עמותת "במעלה ההר", שנה שלישית בהכשרת יועצים ביוגרפים "עלי גביע"
תמונה: הילמה אף־קלינט, 1901 לערך
