ככה אנחנו נראים מבחוץ: דוח של מכון ואן ליר על האנתרופוסופיה בישראל [איגרת 232]

ככה אנחנו נראים מבחוץ: דוח של מכון ואן ליר על האנתרופוסופיה בישראל [איגרת 232]

גיליון מספר 232, 29.11.16 | שבוע 35, לוח השנה לנפש

מרכז מידע חדש שהקים מכון ואן ליר מתיימר להיות קול מדעי אובייקטיבי בשיח על התנועות הדתיות החדשות בישראל. דוח המחקר שהוא פרסם על האנתרופוסופיה מבוסס בעיקר על חיפושים בגוגל

מכון ואן ליר פועל בירושלים מאז שנת 1959 ומטרתו היא לקדם את הידע האנושי בתחומי הפילוסופיה, החברה והתרבות. כחלק מפעילותו הקים המכון לפני שנתיים את "מרכז המידע הישראלי לדתות עכשוויות", המתיימר להיות מרכז מידע אקדמי ואובייקטיבי על פעילותן של כתות בישראל. לפי אתר מרכז המידע, הדיון על נושא זה "מתנהל פעמים רבות על בסיס מידע חלקי או אף שגוי וניזון משמועות, דעות קדומות ותיאוריות לא מבוססות". משימתו של מרכז המידע אפוא היא לספק מידע אקדמי מבוסס ואמין על תופעת התנועות הדתיות העכשוויות הפועלות בישראל. בשנתיים האחרונות פעלו חוקרים מטעמו וכתבו דוחות מחקריים על מגוון תנועות רוחניות, ביניהן ניו-פגאניזם, נאו-שמאניזם, סיינטולוגיה וכן – גם אנתרופוסופיה.
היום פרסם המכון את בעמוד הפייסבוק שלו את הדו"ח הראשון, שעוסק בתנועה האנתרופוסופית בישראל. הבחירה לפתוח עם האנתרופוסופיה אינה מפתיעה, כיוון שמבין כל הקבוצות שנסקרו במחקר מדובר בקבוצה הגדולה והמשפיעה ביותר. כותבי הדו"ח הם פרופ' בועז הוס, דוד ברק גורודצקי וטלי גור. כאן ניתן לקרוא את תקציר הדוח, וכאן את הדוח המלא.
חלקו הראשון של הדוח מוקדש לסקירה היסטורית ועכשווית של התנועה האנתרופוסופית בעולם ובמיוחד בישראל. נסקרים תחומי הפעילות האנתרופוסופית בישראל, במיוחד החינוך אך גם החינוך המרפא, הרפואה, השילוש החברתי, והאוריתמיה. פרק קצר מוקדש גם לעיקרי התפיסה הרוחנית האנתרופוסופית, ומוקדש פרק לקשר הסבוך בין האנתרופוסופיה ושטיינר ליהדות.
חלק משמעותי בדוח מוקדש לביקורת על האנתרופוסופיה ועל חינוך וולדורף. הביקורת על האנתרופוסופיה גורסת כי "האופן שבו היא מציגה עצמה כ"מדע רוח" אובייקטיבי בעל מאפיינים אמפיריים מטשטש את ההיבטים הדתיים והאיזוטריים שעומדים ביסוד תורתו של שטיינר [...] הפרדוקס של האנתרופוסופיה טמון בכך שמה שהוא בסופו של דבר מיתולוגיה מציג עצמו כמדע".
הביקורת על חינוך וולדורף מסתכמת לשלוש נקודות: הראשונה – "העדר שקיפות בנושא היחס בין האנתרופוסופיה כשיטה בעלת מאפיינים איזוטריים לבין חינוך וולדורף".
נקודת הביקורת השנייה היא חברתית. "חינוך וולדורף הפך לאמצעי להפרטת מערכת החינוך ולהפרדה בין מערכות אליטיסטיות לחינוך הציבורי. ברוח זו, בשל הכיתות הקטנות, תשומת הלב הפדגוגית והמיעוט היחסי של אלימות במערכת החינוך האנתרופוסופית, היא נתפסת (בלי קשר לתכניה) כחלופה עדיפה על המערכת הציבורית, מה שמביא בסופו של דבר לפגיעה בחינוך הציבורי".
נקודת הביקורת השלישית קשורה לפדגוגיה עצמה. לטענת החוקרים, מדובר בגישה נוקשה שלא השתנתה עם הזמן ובהתאם למחקרים חדשים, בין היתר בגלל מעמדו הסמכותי של שטיינר והרצון לשמר את שיטתו כפי שהיא.
קוראי האיגרת הקשורים לאנתרופוסופיה וחינוך וולדורף ודאי זעים עכשיו באי-נחת בכיסאותיהם, אבל זה הזמן לתרגל שלוות נפש ואי-תגובה (תרגילים ששטיינר ממליץ עליהם ב"כיצד קונים דעת העולמות העליונים"). ודאי שיש תשובות מצוינות לכל אחת מנקודות הביקורת, וגם החוקרים הגונים מספיק כדי להכליל את חלקן בדוח.
אך אם כבר בביקורת עסקינן, גם לי יש ביקורת על הדוח, ובמיוחד על האופן שבו הוא הוכן. אמנם האינטרנט הפך להיות מקור המידע המרכזי בימינו, אך ביסוס עבודה שלמה על חיפושים בגוגל וליקוט רסיסי מידע מאתרים שונים ומשונים ואף מטוקבקים (!) אינה יכולה, לטעמי, להיקרא "מחקר אקדמי". ככל שידוע לי, החוקרים לא יצרו קשר עם מישהו מהפעילים האנתרופוסופיים בישראל, או ביקרו בעצמם באחת מהיוזמות האנתרופוסופיות הפועלות בארץ. לו היו עושים זאת, היו נחסכות מהם כמה טעויות מביכות שנכללות בדוח, וגם הם היו מבינים שלפחות חלק מהביקורת שכתבו היא מגוחכת ומנותקת מהמציאות.
הדבר השני שאותי מטריד הוא עובדת הימצאותנו שם. לא נעים ואף מרגיז להיות באותה קטגוריה של הסיינטולוגיה או תנועות רוחניות אחרות שהן אכן כתות. בשנים הראשונות של הפעילות האנתרופוסופית בישראל נאלצו הפעילים להתמודד עם האשמות בדבר היותנו כת, אך טענות מופרכות אלה אינן נשמעות יותר כיוון שאין להן כל אחיזה במציאות. סיווג האנתרופוסופיה כ"תנועה דתית חדשה", באתר אקדמי מכובד שמבקש לשמש כ"מגדיר כתות", לוקח אותנו שנים אחורה.
לאחר הביקורת על הביקורת, ולסיום דברי, אציין כי את הדוח שהתפרסם עלינו לראות כתמרור אזהרה לקראת העתיד לבוא. ידוע לי כי "מכות" מסוגו של הדוח הזה, וכואבות הרבה יותר, נמצאות בדרך. אם התנועה האנתרופוסופית בישראל לא תדע להסביר את עצמה ולהתמודד עם הטענות המועלות כלפיה מהאקדמיה, אם האנתרופוסופים ימשיכו להדיר עצמם מהשיח האקדמי או התקשורתי - אנו נמשיך להיות מותקפים על עצם היותנו. באקלים החברתי-דתי השולט כיום בישראל זה עשוי להיות דבר מסוכן.

בתמונה למעלה: צילום מסך: המילה אנתרופוסופיה בגוגל תמונות

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*