בית ספר וולדורף ברחובות >>> מוזמנים לבוא להתרשם
מהו חסם הגדילה הגדול ביותר של חינוך וולדורף בישראל? על שאלת המורים בוולדורף [איגרת 305]
גלעד גולדשמידט וסטודנטים מהכשרת וולדורף בדוד ילין, בעת סיור בהרדוף. צילום: משי אליה קמל

מהו חסם הגדילה הגדול ביותר של חינוך וולדורף בישראל? על שאלת המורים בוולדורף [איגרת 305]

ישראל מובילה את העולם במדד הכשרות חינוך וולדורף לנפש, ולמרות זאת אלפי ילדים שמעוניינים ללמוד בחינוך וולדורף אינם יכולים לעשות זאת כיוון שאין מספיק מורים. גלעד גולדשמידט, יו"ר הפורום הארצי לחינוך וולדורף בישראל, יוצא בקריאה: עזרו לנו למצוא את המורים

מה עושה בית ספר לבית ספר איכותי? גורמים רבים, אבל קודם כל – מוריו. המורים הם הידיים והנשמה של כל תהליך חינוכי, לא כל שכן של מוסד חינוכי. בבתי ספר וולדורף, המבוססים על אוטונומיה וחופש חינוכי כמעט מלא למחנכים, דבר זה נכון שבעתיים.

והנה אנו נמצאים בארץ במצב מוזר. ישנם בארץ  כ-25 בתי ספר יסודיים –ו-6 תיכונים המוכרים כבתי ספר וולדורף. במקביל ישנם כמה וכמה בתי ספר המעדיפים לעבוד ברוח חינוך וולדורף אבל לא להצטרף באופן רשמי לארגון הארצי: חלקם מוסדות חרדיים, חלקם עובדים במסגרת החינוך הממלכתי-דתי וחלקם בתי ספר ממלכתיים שעוברים שינוי ורוצים להפוך ולהיות בתי ספר וולדורף לכל דבר. בנוסף, ישנן קבוצות רבות של הורים המעוניינות לפתוח בתי ספר חדשים עבור ילדיהם, חלקם לאחר שנים של פעילות בתחום הגיל הרך.

לכל בתי הספר הללו דרושים מורים, מורים טובים שעברו הכשרה של חינוך וולדורף ורוצים לעבוד עם ילדים, ללוות את דרכם ולתמוך בהם בתהליכי צמיחתם והתפתחותם. והנה אנו מגיעים למצב המוזר: אנו חסרים במורים. ישנם מאות ואלפי ילדים המשתוקקים לעבור את תהליכי ההתחנכות שחינוך וולדורף יכול להעבירם, מאות ואלפי הורים הרוצים בכל לבם בדרך חינוכית זו עבור ילדיהם - ומורים חסרים.

כיצד ניתן להבין סוגיה זו? איפה הם אותם מורים?

מוסדות להכשרת מורים ברוח חינוך ולדורך מפוזרים בכל הארץ, מהרדוף וטבעון בצפון ועד באר שבע בדרום. מתוכם, שתי הכשרות מוכרות ופועלות במסגרת מכללה למורים: מסלול לחינוך וולדורף במכללה אקדמית ע"ש דוד ילין בירושלים – מסלול ותיק ומוכר; ומסלול לחינוך וולדורף במסגרת מכללה אקדמית אורנים – מסלול חדש שנפתח בשנה שעברה. חשוב לציין: באף ארץ בעולם אין כל-כך הרבה הכשרות למורי וולדורף באופן יחסי לאוכלוסייה כמו אצלנו. רק לשם השוואה נאמר שבכל סקנדינביה יש שני מוסדות להכשרת מורים ברוח וולדורף; בשוויץ שני סמינרים, בארה"ב וקנדה פועלים 16 מוסדות להכשרת מורים, אצלנו שבע!

אם כן, ילדים והורים הרוצים חינוך וולדורף – יש ויש; מוסדות להכשרה – יש ויש; ומורים – חסרים.

מצב זה מוביל לכך שברבים מבתי הספר עובדים מורים ללא הכשרה מסודרת של חינוך וולדורף. מכיוון שכאמור הכל תלוי במורים, והמורים בבתי ספר וולדורף חייבים לעבוד מתוך מקום פנימי, מתוך נקודה יצירתית, אנושית ומתוך הכרה רחבה ככל האפשר של הילדים עמם הם עובדים ואותם הם מלווים, הרי ברור שמצב זה יכול להביא להשטחה ולרדידות של העבודה החינוכית ולהרחקה שלה מהמקום העמוק שאליו אנו מנסים להתכוון. אותו מקום עמוק הוא זה שלדעתי גם מושך את ההורים והילדים אלינו.

תוצאה נוספת של מצב מוזר זה הוא שאנו, הפעילים בפורום הארצי לחינוך וולדורף, מנסים בכל כוחנו לא לפתוח בתי ספר חדשים לפני שליוזמה יש קבוצת מורים שעברו הכשרה. למעשה במקרים רבים אנו שואפים לדחות את פתיחת בית הספר עד שיש לרשותו לפחות מספר מסוים של מחנכים ומורי מקצוע שעברו הכשרה.

מכאן ברצוני לפנות בפנייה לכל הקוראות והקוראים: בואו להכשיר את עצמכם לתחום ההוראה בחינוך וולדורף. העבירו את המסר הלאה ושכנעו את הקרובים לכם לבוא להכשיר את עצמם. זוהי לעניות דעתי השליחות החשובה ביותר וגם המשמעותית ביותר בזמן הכאוטי והמורכב שבו אנו חיים. עזרו לנו למצוא את המורים. שהרי אם יש ילדים המחכים לרוח החינוכית אותה אנו מביאים – בוודאי יש גם מורים. עלינו למצוא אותם!

דרושים: אנשי צוות לגני השמש של עמותת אדם בירושלים >>> לפרטים: מיכל- 054-3191125

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

2 תגובות

  1. חינוך ולדרוף עדיין פועל בשדה עפוף מעטה של סודיות, יוקרה, חוכמה ויוהרה. בשנת 1986 סיימתי את חובותיי במסגרת חוק החינוך הישראלי, מאז הספקתי לעשות שני תארים ותעודת הוראה ולצבור 27 שנות ותק בהדרכה וחינוך במסגרות שונות. רק ב – 2013 במסגרת קורס פילוסופיה של החינוך באורנים, שמעתי וקראתי לראשונה על זרם חינוך זה. היום רבים מחברי הורים לילדים נחשפים בעזרתי לראשונה לזרם חינוך זה. נדרשת חשיפה גדולה מאוד, הזמנה לשיתופי פעולה עם בתי ספר השונים והקהילה בהם בית הספר נמצא. למשל: להצגות השונות כדאי להזמין בית ספר או גנים שכנים (בחינם), בהכשרת מורים רגילה לתת קורס אנתרופוסופיה שלם המזכה בנקודות זכות לתואר ומשמש כפטור לסטודנט שמצטרף לסמינר. לקצר את ההסבה לתעודת הוראה (שנה בלבד, כמו בתוכניות קימות "הטובים לחינוך" ועוד..) לאקדמאים שבוחרים מתוך סמינר ולדרוף לפנות להוראה. להכניס לבתי ספר ולדרוף אפילו במשרה חלקית אקדמאים במהלך הכשרתם בסמינר ולדרוף. חשוב ביותר לשפר משמעותית את שכר מורי ולדרוף כך שהמקצוע יהפך למכובד, נידרש וכזה שמסוגל להחזיק בית בישראל באופן עצמאי.

  2. שתי בעיות עולות מהדברים:

    1. אם יש כל כך הרבה הכשרות מורים ביחס לאוכלוסיה וביחס לכמות בתי הספר, איך זה שחסרים כל כך הרבה מורים? על פניו, היחס הזה היה אמור ליצור מצב שבו יש יותר מורים מבקשי משרה מאשר משרות פנויות. ואם המצב הוא שבאמת אין מספיק מורים ראויים, אז או שהלומדים בהכשרות המורים לא באמת רוצים להיות מורים, או שהכשרות המורים לא באמת מכשירות מורים להוראה.

    2. אני מסכים לגמרי שעיקר החינוך (ולדורף ולא ולדורף כאחד) הוא המורים, מסירותם הפנימית לעבודת החינוך ורוחם החופשית והיוצרת, אבל מנסיוני האישי אני יודע לומר, ראשית, שבכל הרעיון של הכשרת מורים להוראה (ולדורף ולא ולדורף כאחד) יש פער יותר מדי גדול בין הצד האידאלי הנלמד ובין המורכבות האינסופית ב"שטח", והפער הזה גורם להרבה מורים להיבהל מהמפגש עם השטח ולסגת מהפנטזיות החינוכיות שרקמו להם; ושנית, שההבדל בין מורים שעברו הכשרת ולדורף וכאלה שלא עברו הכשרת ולדורף, מבחינת המסירות הפנימית והאוטונומיה הרוחנית-חינוכית שלהם, אינו כל כך מובהק (למרבה הצער, אפילו הכשרת ולדורף אינה ערובה לעומק פנימי ולרוח חינוכית חופשית ויוצרת.

    ואולי הפיתרון הוא שבתי הספר (ולדורף ולא ולדורף כאחד) יקחו את המורים הטובים – בעלי הכשרת ולדורף, הכשרה סטנדרטית או נטולי הכשרה – ושההכשרה תלווה ותתמוך את דרכם המקצועית של המורים החדשים והוותיקים כאחד.