המאמר שלהלן הינו תקציר מסכם של פרויקט מחקר שערכתי כחלק מן הלימוד לתואר שלישי בתחום הפיסול החברתי. המחקר, שנערך בין השנים 2018-2013, הוגש לאוניברסיטת אוקספורד ברוקס, בריטניה. הוא נובע מן ההבנה שהמשבר האקולוגי של תקופתנו יוצר הזדמנות לשינוי מעמיק, הן בתפיסת העולם המטריאליסטית-מדעית, השולטת ביחסנו לטבע, והן באופן שבו אנו תופסים את כל צורות החיים כמשאבים טבעיים. המחקר מבוסס על התמחותי רבת השנים כפסל סביבתי וכמנחה ללימודי טבע במתודה הגתאנית, ומטרותיו לברר את הרלוונטיות של הגישה הגתאנית ביחס לשינוי מערכות ערכים ותבניות חשיבה וליצור תשתית להרחבת המתודולוגיה שיצר גתה, כדי שניתן יהיה ליישמה גם בספֵרה החברתית. קרא עוד »

האם החומר משפיע על התוכן? האם צורה משנה את המהות? אפרת אנגרס אוולד בדקה שלוש הצגות תיאטרון בובות, העשויות כל אחת מחומר אחד בלבד: צמר, נייר ובוץ, וגילתה את הקשרים בין טוויית צמר לטוויית עלילה, בין קיפולי נייר לרב-שכבתיות של הסיפור ובין המשחק בבוץ לקיומנו האנושי על פני האדמה קרא עוד »

קוראים לזה הצעה להמסת גבולות, השנה יהיו ארבע כאלו, והן כרוכות בהסכמה לבוא לנקודת איסוף ירושלמית ולהתמסר למסע של חמש עד שבע שעות מבלי לדעת דבר מלבד השפה, נקודת ההתחלה, ואופן השינוע (רגלי, ברכבת, במיניבוס) קרא עוד »

בבטן האדמה שוכן המקדש התת-קרקעי המופלא ביותר בעולם. זאב בן אריה על הקהילה הרוחנית של דמנהור, שתופסת את עצמה כממשיכת דרכו של בית ספר אזוטרי מתקופת מצרים העתיקה קרא עוד »

"לפני נפש האנתרופוסוף, באותיות זהב, צריכה להתייצב המחשבה: היה איש יוזמה! והישמר לך פן לא תמצא — עקב מעצורים של גופך או קשיים שעלולים לעמוד בדרכך - את מוקד ישותך, בו נמצא מקור יוזמתך. ראה נא שבמהלך חייך תלויים כל גיל ועצב, כל אושר וכאב, במציאה — או אי מציאה — של יוזמתך האינדיבידואלית בעולם." - רודולף שטיינר, מכתבים לחברים ... קרא עוד »

קוראים לה ויקטוריה חנה והיא אמנית קול. עושה היפ הופ ארמי, ראפ קצבי פרוע מטקסטים עבריים עתיקים. ההגדרה "זמרת" אינה מכילה את טווח השימושים המגוונים והעמוקים שהיא עושה בקולה. היא יוצרת קוסמופוליטית ורב גונית, בודקת את גבולות הצליל. לועסת אותיות, בולעת הברות, יורה את המילים החוצה, מותחת אותן, מכווצת, יורקת, צועקת ושרה. משחקת עם האותיות העבריות, מדקלמת את האלף בית. ... קרא עוד »

קרא עוד »

קרא עוד »

קרא עוד »

באמצע שנות השמונים, עת הייתי בן תשע לערך, נכנסה עפרה חזה לחיי. לא אני הכנסתי אותה, אלא אחותי הצעירה שניהלה את מועדון המעריצות השכונתי של ירדנה ארזי. מטבע הדברים, מעריצה שרופה של ירדנה הייתה חייבת להיות בקיאה עד הפרטים הקטנים גם בתולדות חייה של עפרה. כילד שעמד על ספו של גיל ההתבגרות, ממילא לא נתתי תשומת לב יתרה לאחותי ולתחביביה. ... קרא עוד »