צל לְבָנָה באור חמה

צל לְבָנָה באור חמה

פספסתם את ליקוי החמה החלקי לפני כמה שבועות, אל ייאוש – יהיו עוד. ליקוי חמה מלא, לעומת זאת, הוא תופעה נדירה ביותר. למה? ובכן...

האם זה רק צירוף מקרים שהשמש והירח נראים באותו הגודל בשמיים ויכולים להסתיר מעינינו זה את זה? לאבות אבותינו הקדמונים שום דבר לא נתפס כ"רק צירוף מקרים". בשבילם, השמש והלבנה היו ישויות אלוהיות ששלטו על מחזורי חייהם; האחת, חמה וקבועה; השנייה, קרה ומשתנה, ואף מאורע לא היה חשוב או מפחיד יותר מהזמנים שבהם אחת הישויות האלוהיות הסתירה את פניה. כיום אנו יודעים שליקויים (eclipse) הם תוצאה של תנועת גרמי השמיים במסלולם האחד על פני האחר – עניין של צל, שניתן לחזות במדויק. ובכל זאת, מה הסיכוי שדבר כזה יקרה "במקרה"? השמש גדולה מהלבנה פי 400 ורחוקה מאיתנו פי 400, ולכן הגודל שלהן מנקודת המבט שלנו שווה. העובדה הזאת עדיין מתפרשת לרבים כצירוף מקרים, ואילו לאחרים כהוכחה נוספת לסדר מופלא ומודע ששולט ביקום.

מתי יש ליקוי ירח? רק כשהירח "מלא", כיוון שאז כדור הארץ נמצא בינו לבין השמש. כהרגלי, אשתמש באנלוגיה של אוכל. הפעם, חישבו על כדור הארץ כאשכולית, ועל הירח כעינב גדול שנמצא בערך 7 מטר מהאשכולית. אורה של השמש גורם גם לירח וגם לכדור הארץ להטיל צל ארוך, בצורה של כובע קוסם חרוּטי, אל החלל. אורכו של צל האשכולית שלנו הוא כ-20 מטר והוא ארוך פי שלושה מזה של העינב. עכשיו, הנה הדבר החשוב: המישור שיוצר מסלול הירח סביב כדור הארץ (דמיינו דיסקית שכזאת), משופע מעט (5.2˚) יחסית למישור מסלול כדור הארץ סביב השמש ("מישור המילקה" – עוד דיסקית רק הרבה יותר גדולה).

ברוב החודשים, כשהירח מקיף את כדור הארץ, הוא עובר קצת מתחת או קצת מעל הצל שלו. רק פעם-פעמיים בשנה, כשהירח המלא חוצה את מישור המילקה, הוא חולף דרך הצל של כדה"א, ואז, למשך שעה, פחות או יותר, פני הירח, שהיו מלאים ובוהקים, מחשיכים והופכים שחורים-אדומים.

ליקוי חמה, לעומת זאת, הוא כבר משהו שונה לגמרי, והוא מתרחש רק כשהירח במופע "מולד הירח" (ירח חדש), שכן אז הוא נמצא בינינו לבין השמש.

אין תופעת טבע יותר עוצרת נשימה ונדירה מליקוי חמה מלא! הכוכבים יוצאים, הציפורים מתחילות לשיר כי הן חושבות שהגיע השחר וניתן לראות את האטמוספירה של השמש (נקראית ״קורונה״) זוהרת מבעד לדיסקית הירח החוסמת אותה. ואין דבר, אף לא תופעה אחת בשמיים שתראו במהלך כל חייכם, שתהיה מרגשת יותר מאשר לראות את פני השמש הופכות ל"חור שחור" בשמיים.

השמש זוהרת מבעד לדיסקית הירח. ליקוי חמה מלא

למה ליקויי חמה הם כל-כך נדירים? בכדי שיתרחש ליקוי מלא, מוכרח צילו של הירח להגיע לכדור הארץ. עקרונית, אורכו של צל הירח שווה לאורכו הממוצע של המרחק בינו לבין כדור הארץ, אבל הנה הקטע: הירח לא מקיף את כדור הארץ במעגל מושלם: לעיתים הוא רחוק יותר (מצב שנקרא אפוג'י – apogee), ולעיתים קרוב (פריג'י – perigee). ליקוי חמה מלא יתרחש רק כשהירח החדש נמצא בדיוק על מישור המילקה ורק כשהוא יותר לקראת פריג'י. כך שגם בפעמיים (בממוצע) בשנה, שהירח כן עובר במקום הנכון ובזמן הנכון – לא בהכרח יהיה ליקוי מלא. ועוד סייג: בכדי לראות ליקוי חמה, עלינו להימצא בַשביל הצר של צל הירח, שקוטרו המקסימלי כ-250 ק"מ. דמיינו את הצל מצייר קו בעובי של מרקר על גלובוס כיתה רגיל.

מתי ליקוי החמה הבא? אירופה תצטרך לחכות עד לשנת 2027 בשביל לראות ליקוי מלא, יפן – עד 2035. ואנחנו? עד סוף 2180.

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר data-lazy-src="https://adamolam.co.il/wp-content/uploads/2018/10/מודעה-לאתר-אדם-עולם-min.jpg" ><noscript><img src=

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך