למה לי פוליטיקה עכשיו?

למה לי פוליטיקה עכשיו?

"חַפֵּשׂ בְּתּוֹךְ עַצְמְךָ
וְתִמְצָא אֶת הָעוֹלָם
חַפֵּשׂ בְּמֶרְחֲבֵי תֵּבֵל
וְתִמְצָא אֶת עַצְמְךָ

שִׂים לֵב
לפִעְיִמַת המְַּטֻטֶּלתֶ
בֵּין הָעַצְמִי לָעוֹלָם

וּלְךָ תְּגַלֶה עַצְמָהּ
יֵשׁוּת אָדָם עוֹלָם
יֵשׁוּת עוֹלָם אָדָם"

- רודולף שטיינר

 

גיליון אחרון לשנת 2020 המפתיעה, הסוערת, החכמה, שהפכה לנו את החיים ועכשיו, רגע לפני שהיא מפליגה למחוזות אחרים, זורקת מהמזוודה שלה דברים מיותרים, חלומות מנופצים, עסקים קורסים, נשיא כתום שיער ואשליות על דמוקרטיה. משאירה אותי עם ערמה קטנה של גיליונות, כל אחד מהם מלא במילים ותמונות שהציפו את מחשבותיי ואת רגשותיי, את ימיי ואת לילותיי, חודרים ביום לשיחות ובלילה לחלומות. אני מדפדפת בהם: "זמן", "בראשית", "עתיד", "לאט", "אנתרופוסופיה ויהדות". בשנה של קורונה, בחירות, אבטלה, משבר פוליטי – אולי החריף שידעה ישראל אי פעם – ומחאה ענקית, קדמה לכל אחד מהגיליונות האלה שיחת מערכת קבועה. לפני כל גיליון וגיליון שאלנו את עצמנו האם אנחנו בורחים לחיק עולמות הרוח מ"המצב", או שאין לנו באמת אפשרות להסתכל להווה בלבן של העיניים; האם אנחנו אמורים להגיב למה שקורה או להמשיך ליצור פלטפורמות מידע וחשיבה רחבות, שבהן מציאות חיינו נחה מהאקוטיות, מקבלת פרספקטיבה? רגע לפני סוף השנה, האקוטיות ניצחה, ואולי לראשונה בתולדות אדם עולם מצאנו את עצמנו עובדים על גיליון שמגיב ישירות לאירועי הזמן. גיליון מבלפור (ההצהרה) לבלפור (הרחוב, המחאה) שמנסה להבין היכן סטו גלגלי המציאות שלנו מהדרך הראשית ואיך הגענו עד הלום – אל מה שלא פעם נראה כמציאות מקבילה.

הגיליון הזה מכיל הרבה מרוח הזמן: דעות קיצוניות ופשרניות, תמונות סוערות ומצחיקות, מילים קשות ורכות, ובסופו של דבר, הוא מכיל שוב ובעיקר אותנו: קהילה שהולכת ומתגבשת מתוך שותפות גורל.

מאחלת קריאה סוערת ומצחיקה, קשה ורכה,

ולהתראות בשנה הבאה.

שלכם, סימונה.

 

הגיליון הבא שלנו עוסק בקהילה.

האם יש מסקנה ברורה כלשהי שנוכל להסיק ממסענו "מבלפור לבלפור"? אולי זאת: המקום היחידי בו אנחנו באמת יכולים להשפיע הוא הקהילות שלנו, הפיזיות והווירטואליות. במאמרו בגיליון זה מציע אורי בן דוד את המודל של "מדינת קהילות" כפתרון לבעיות הסבוכות מהן סובלת מדינתנו, רעיון מסעיר שמקודם עכשיו בחזיתות שונות בארץ ובעולם.

בגיליון הקרוב נעמיק בנושא, נשאל מהי קהילה וכיצד מטפחים קהילה. נתבונן בקהילה האנתרופוסופית בישראל ונשאל, האם לא הגיעה העת לייסד גם בישראל קהילה אנתרופוסופית מאורגנת.

את הגיליון מלווים צילומיה של תמרי גת. גת עוסקת ביצירת תוכן, צילום, כתיבה וחינוך, היא תלמידת אוריתמיה, עיצוב דיבור ואנתרופוסופיה. חיה עם משפחתה בקריית טבעון. www.tamarigat.site123.m

תמרי גת, אמנית וצלמת, היתה פעילה ב״פסטיבל ארט-אח״ (מחאת האמנים שהוביל עופר שגיא) ומתעדת את מחאת בלפור: "הפעם הראשונה שעליתי לבלפור הייתה אחרי מעצרו של אמיר השכל. זה עבר אצלי נקודת סף שממנה לא יכולתי יותר לשבת ולצקצק מול הרשתות החברתיות... אז נסעתי לירושלים. כשאני נמצאת במקום שיש
בו התרחשות מעניינת אני מביאה איתי מצלמה. זה מה שאני עושה. הצילום הוא פשוט חלק ממי שאני."

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך