השאלה שהכי מעסיקה הורים השוקלים לשלוח את ילדיהם לחינוך ולדורף היא: מה יקרה איתם כשהם יצאו מבית הספר אל העולם הגדול והאכזר? האם חינוך "חממתי", "עוטף" ו"מכיל" יכול באמת להכין את הילדים למציאות הישראלית? עבור כל מי שעוסק בחינוך הזה, התשובה היא מובנת מאליה. זאת הזדמנות לספר כי לפני שנה, עם מעבר מערכת אדם עולם לתל אביב, נתקבלה ההחלטה לאייש תפקידי מפתח במערכת בבוגרי חינוך ולדורף, בבחינת 'הבה נראה אם שווה כל המאמץ הזה'. היום מועסקים בהוצאה שני בוגרי חינוך ולדורף – שחר פן מנהל המשרד וגיא סימון מנהל מחלקת הפרסום – ויש להם חלק מלא בהצלחה של הוצאת אדם עולם.
אחת התכונות המאפיינות את בוגרי חינוך ולדורף היא יכולת מעשית גבוהה, לצד יזמות ויצירתיות. סגולה נוספת שיש להם היא יכולת לעבוד בצוות. לאחרונה נתקלתי בשתי יוזמות שלהן שותפים בוגרי חינוך ולדורף, משוחררים טריים מהצבא, וחשבתי שיהיה מעניין לקוראי האיגרת להכיר אותם.
דניאל ברקת, בן 25, בוגר בית ספר ולדורף הרדוף המתגורר כרגע באזור המרכז, השתחרר לפני חצי שנה מיחידת 8200 של חיל המודיעין והשתלב כמנתח מערכות בחברת היי-טק. במקביל לעבודתו, שותף ברקת לשני מיזמים חברתיים: הראשון הוא wize, קבוצה המארגנת הרצאות בנושאים פילוסופיים ועיוניים בברים ברחבי הארץ, ומטרתה היא להכניס תוכן איכותי לחיי הלילה. הפרויקט השני, והחדש יותר, הוא האתר landu – פלטפורמה חברתית להשאלת חפצים. לדברי ברקת, הרעיון שמאחורי האתר מתבסס על זה שברשות כל אחד מאיתנו חפצים (כלי עבודה, ספרים, ציוד קמפינג ועוד) שמצד אחד הם שוכבים ללא שימוש 99.9% מהזמן, ומצד שני איננו רוצים להפטר מהם כי יום אחד נזדקק להם. בנוסף, יש דברים שאנחנו צריכים לשימוש חד פעמי וחבל לקנות אותם. הפתרון – ליצור רשת חברתית של השאלה בין חברים, ובכך לחסוך כסף, משאבים ועל הדרך לעודד כלכלה אלטרנטיבית ולטפח קהילה. ההרשמה לאתר היא ללא תשלום והוא מקושר לפייסבוק. "כך", נכתב בדף הבית של האתר, "ניתן לא רק ליצור סביבה אקולוגית יותר ולחסוך הרבה זמן וכסף, אלא גם להרגיש משמעות ותחושת הדדיות – תחושות שקצת נעלמו בזמן האחרון, ואם נצליח לעורר אותן מחדש – נשאיר לאלה שבאים אחרינו, עולם טיפ-טיפה טוב יותר".
עולם טוב יותר הוא גם מה שמבקשת עלמה ליבנה, בת 22, תושבת ירושלים, בוגרת המחזור הרביעי של בית ספר ולדורף אדם בירושלים. לאחר שנת שירות, שירות צבאי בנח"ל (גרעין אמנויות) ומגוון תפקידים בחיל חינוך, השתחררה ליבנה וחזרה לירושלים, שם שכרה דירה עם רעות בלוך, חברה לבית הספר ולגרעין האמנויות, ועם שי כהן (גרעין אמנויות). שלושתן חיפשו מסלול לימודים שישלב את תחומי העניין שלהן: אמנות, חינוך, חברה וקיימות. וכשלא מצאו אחד כזה, הן החליטו להקים אותו. כך נוצר מסלול הלימודים לאחו"קים (אמנים חברתיים ומקיימים), שיפתח את שעריו באוקטובר השנה בשיתוף המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ו"הקוביה" – בית ספר ללימודי אמנות וגלריה לאמנות עכשווית הפועלת בעמק המצלבה בירושלים. מסלול הלימודים משלב תואר ראשון בחינוך ליסודי בשילוב אמנויות ותעודת הוראה (מדוד ילין), לימודי קיימות של המכון לחינוך לקיימות (גם בדוד ילין), ו"תעודת אמן חברתי" מטעם הקוביה. מעבר לתכנים הייחודיים ולרשימת מרצים מרשימה, מתייחד המסלול בכך שהוא מקבל קבוצות תלמידים ומתייחס אל הלימודים כבית ספר לחיים – כולל התייחסות לשאלות כלכליות וחברתיות. לתוכנית יש קבוצה בפייסבוק (ניתן לבקש להצטרף לקבוצה) והם מקיימים יום פתוח ב-12.6 בשעה 18:30 בקוביה.
משני בוגרים עדיין לא ניתן להעיד על הכלל, אך ניתן למצוא קווי דמיון בין שני היזמים עימם שוחחתי. שניהם התנדבו בשנת שירות לפני הצבא, וחיפשו שירות משמעותי במהלכו. שניהם גם לא הזדקקו למסע "חיפוש עצמי" במזרח לאחר השירות, וחיפשו לעשות משהו בעל משמעות שיתרום לעצמם ולעולם. לשאלתי האם הם הרגישו קשיים בהשתלבות בעולם שמחוץ לבית ספר ולדורף, הם הגיבו בתמיהה.