נאסף תשרי –  נס אמנותי

נאסף תשרי – נס אמנותי

כיצד הפך שיר פילוסופי חידתי של נתן יונתן, המקיים דו שיח מילולי ורעיוני עם שיר מימי הביניים, ללהיט ענק בכל הזמנים? אולי התשובה טמונה בלחן שכתב לו צביקה פיק, שהפך אותו לקונצנזוס חודר לבבות וחוצה את כל הגבולות והז'אנרים.

מֵת אָב / שמואל הנגיד

מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָם גַם נֶאֱסַף תִשְרֵי וּמֵת עִמָם,
בָאוּ יְמֵי הַקר, וְהַתִירוֹשׁ אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְלִי דָמַם.

לָכֵן, יְדִידִי, סב אֱלֵי רֵעִים כָל אִישׁ וְאִישׁ יַעַשׂ אֲשֶר זָמַם!
אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְהַגְשִימָם וּשְמַע שְמֵי מָרוֹם בְהַרְעִימָם.

רְאֵה כְפוֹר וּלְשׁוֹן מְדוּרָה – זֶה יֵרֵד וְזֶה יַעַל וְיִתְרוֹמָם.
קוּמָה,  שְתֵה בַכּוֹס וְשׁוּב וּשְתֵה בַכַד, וּבַלַיִל וְגַם יומָם!

 

נֶאֱסַף תִשְׁרֵי / נתן יונתן

מֵת אָב וּמֵת אֱלוּל וּמֵת חֻמָם,
גַם נֶאֱסַף תִשְׁרֵי וּמֵת עִמָם,
רַק נִשְׁאֲרָה גַחֶלֶת עֲמוּמָה
שֶׁל אַהֲבַת הַקַיִץ הַגְדוּמָה.

אֶל מְעָרַת דָוִד הַשׁוּנַמִית
תַצְמִיד אֶת יְרֵכֶיהָ הַקָרוֹת,
אֶל חֹם הָאֲבָנִים שֶׁעַל קִבְרוֹ.

וְיֶלֶד זָר הוֹלֵךְ וְתָר כְּמוֹ שָׁאוּל
אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל אָב וְשֶׁל אֱלוּל,
וּבֶעָמוּם הוּא מְחַפֵּשׂ אֶת הַצָלוּל.

לֵךְ, יֶלֶד, לֵךְ, אוּלַי בְּסוֹף הַמַעֲרָב,
בֵּין יָם וְיַבָּשָׁה, בֵּין אָב לִסְתָו,
יְאוֹר שֶׁלְךָ יָאִיר בֵּין חֲטָאָיו.

חֲטָאֵי הָאִישׁ וְהָאִשָׁה וְהַנָחָשׁ,
חַטַּאת דָוִד בְּאוּרִיָה, כִּבְשַׂת הָרָשׁ,
וְיוֹנָתָן וְיַעֲרַת הַדְבַשׁ.

מֵת אָב וּמֵת אֱלוּל, הַקַיִץ שָׁב,
סִפּוּר שֶׁלְךָ, יַלְדִי, מַתְחִיל עַכְשָׁו,
עִם כָּל הַדְבַשׁ וְהַנָחָשׁ וְהָאִשָׁה.

 

משמואל ועד נתן

השיר הנפלא הזה הוא אחד משירי היין של שמואל הנגיד (1056-993), מגדולי המשוררים היהודיים בספרד של ימי הביניים, שהשאיר אחריו שלושה כרכים גדולים של שירי חולין העוסקים ביין, חשק, מלחמה, הגות ועוד. זאת, למרות שהיה אדם דתי וכיהן כרב ופוסק ההלכה החשוב של זמנו.

עונות השנה מתחלפות, הזמן חולף והאדם מתעצב על החיים שעוברים. אז, ברגעים אלה מציע המשורר לאדם ללגום מכוס היין ולשמוח על החיים כל עוד הם קיימים וזורמים מיום ליום.

כאלף שנים לאחר מכן, מחלץ המשורר נתן יונתן את השיר מאלמוניותו היחסית (היה ידוע עד אז לאוהבי שירה בלבד). הוא כותב שיר פילוסופי חידתי המקיים דו שיח מילולי ורעיוני עם שמואל הנגיד. שירו של יונתן ראה אור ב-1974 לאחר מלחמת יום כיפור, בה נהרג בנו של המשורר – ליאור. בתחכום רב מצליח נתן יונתן למסך את עוצמת הכאב והאובדן החבויה במילים ובכך להימנע מכתיבת שיר אֶבל,  ויוצר שיר שְכול העוסק בהפרת הסדר הטבעי כאשר הבן מת לפני האב.

נתן יונתן

נתן יונתן. מקור: תמונה מהאלבום הפרטי באדיבות המשפחה וברק פז, מנהל האתר לזכר נתן יונתן

השיר לא נותן תשובה ברורה לשלל התהיות הקיומיות הנוגעות במהות החיים – שאלת המוות והחטאים שקושרים או לא קושרים ביניהם, או שאלת הפיתוי הבלתי פוסק בדרכו של האדם. דור הולך ודור בא ובכל דור מחדש "הדבש והנחש והאישה" מתחילים סיפור לידה חדש. המעגל אינו נשלם לעולם. כחודשי השנה המתים שקמים לתחייה, כך גלגל הקיום האנושי הוא גלגל מחזורי של סבל ותהייה שלעולם אינם באים על פתרונם המלא. הם רק פותחים שאלות חדשות בכל מחזור חיים.

צביקה פיק? יזרקו אותנו מהקיבוץ!

ב-1978 עובר השיר הזה גלגול נוסף. הוא מגיע לידיו של צביקה פיק שמעניק לו לחן מפתיע והופך אותו בכך לאחד השירים האהובים בכל הזמנים, על אף מורכבותו המילולית וחוסר הבהירות שלו.

כיצד זה קרה שזמר פרוע, אליל נוער שמבצע שירי פופ קצביים, קלילים וקליטים, יולד מתוכו לחן כל כך מיוחד השונה מהסגנון המוזיקלי שלו, שבהמשך אף מביא לנקודת מפנה בקריירה שלו?

ראשיתו של הסיפור בתחילת שנות ה-70 בחוג לספרות עברית באוניברסיטת ת"א. "באחד הימים," מספר הפזמונאי והסופר דן אלמגור, "כאשר העברתי הרצאה בנושא שירת ימי הביניים, ראיתי בין היושבים את המשורר נתן יונתן שבאותה תקופה למד לתואר שני בספרות עברית. חלק מן ההרצאה הוקדש לשיר 'מת אב ומת אלול' של שמואל הנגיד. השיר ריתק את הנוכחים ולכן שוחחנו עליו ארוכות… מי חשב אז שמהשיעור ההוא ייוולד השיר היפה של נתן יונתן, אשר הפך את מילותיו של שמואל הנגיד על עצבות האדם אל מול הזמן החולף, לשיר על עצבות האב אל מול חלוף חיי בנו."

שנתיים לאחר מכן, כאשר התבקש אלמגור להכין תכנית טלוויזיה לקראת האביב, הוא מבקש מנתן יונתן להכניס שיר לא מוכר שלו: "השנים שחלפו" שיולחן במיוחד לתכנית ויושמע בה לראשונה. "מי ילחין את השיר?” שאל המשורר. "כאשר עניתי 'צביקה פיק'," מספר אלמגור, "נתן יונתן החוויר ואמר: 'צביקה פיק? יזרקו אותנו מהקיבוץ!'" לבסוף הצליח אלמגור לשכנע את נתן יונתן שלצביקה פיק יש צד אחר, שלא מוכר בציבור: אדם רציני, בן למשפחת מוזיקאים ובעל הכשרה מוזיקלית נרחבת בתחום הקלאסי. ואכן אלמגור צדק. פיק לקח את המשימה ברצינות גמורה, הופיע בתכנית בלבוש מתון ושר להפליא. המשורר הוקסם ושיבח את הלחן.

צביקה פיק

צביקה פיק. מתוך: עמוד הפייסבוק

יכולת ההלחנה המשובחת הזאת מושכת את עיניה של דליה הלר, עורכת מוזיקה יצירתית ברשת גימ"ל ששנה לאחר מכן, לפני ראש השנה, מציעה לצביקה פיק להלחין את השיר 'נאסף תשרי' לקראת החג ולרגל זכייתו בתואר זמר השנה. וכך היא מספרת:

"לקראת המצעדים השנתיים שהיו משודרים בראש השנה, חיפשתי שירי משוררים שמתאימים להלחנה כדי להעשיר את המצעד בשירים חדשים. חודשיים לפני המצעד של 1977 ראיתי שלצביקה פיק יש סיכוי להיות זמר השנה; מצאתי את 'נאסף תשרי', שהשם שלו התאים למועד המצעד, והחלטתי לתת לו לנסות להלחין אותו. חשבתי שגם אם צביקה לא יזכה בתואר, לפחות יהיה לנו שיר טוב. זה שיר לא קל, אבל הוא התמודד איתו מאוד יפה."

"תוך כדי ההקלטה," מספר צביקה פיק, "הבנתי שיש לנו שיר לא רגיל, ושאנחנו עובדים על יצירה גדולה מהחיים. בהקלטה גם התעמקתי במשמעויות של המילים ובגאוניות של נתן יונתן. הייתה תחושה שזה שיר שונה ומיוחד מאוד שמאפשר הסתכלות על חיים, על מוות, על מעגל החיים. הוא שידר כל מיני דברים ששירים בדרך כלל לא משדרים. הבנתי שקורה פה משהו בלתי רגיל, משהו גדול מאוד."

משק כנפי מלאכים

השיר זכה מיד לאהדת הקהל והפך ללהיט ענק. גם המשורר נתן יונתן, שלא הוכנס בסוד העניין והופתע עד דמעות מהביצוע המרגש, הביע תודה עמוקה למלחין והגדיר את הביצוע כ"נס אמנותי." הוא נפגש עם פיק ואמר לו שהוא רואה בלחן המשובח כנפיים שלוקחות את השיר למקום חדש.

השיר אכן המריא למקום חדש ובדרכו אף לקח את פיק עצמו למקום יצירתי חדש. מעתה הוא החל להלחין שירי משוררים ואף הוציא בהמשך אלבום שלם בסגנון זה.

"השיר הזה חדר ללב של כולם וחצה את כל הגבולות והז'אנרים," מתגאה פיק, "הוא אהוב גם על אנשים שמבינים את משמעות המילים, וגם על אלה שלא מתעמקים בהן. זה לא קורה הרבה ששיר מצליח להפוך לכזה קונצנזוס. לאחר הצלחת השיר התייחסו אליי אחרת, המבקרים גילו אותי ואמרו, 'וואו, איזה מלחין יש פה.' פתאום שמו לב שמאחורי התדמית, הבגדים, התסרוקות והמעריצות, יש מישהו רציני שכותב מוזיקה רצינית."

המילים האלה של פיק על מוזיקה רצינית שולחים אותי לסיום לאחד הראיונות עימו.     כאשר נשאל כיצד התגבש אצלו הדחף המוזיקלי, הוא סיפר: "ברחוב שבו גדלתי, בעיר וורוצלב בפולין, הייתה כנסייה. לא פעם בדרכי לבית הספר שמעתי מתוכה שירה אדירה שמשכה אותי פנימה. התיישבתי בשקט בפינה והקשבתי. לפניי עמדו ילדי מקהלה ששרו בקולות רכים וזכים כאשר צליל של עוגב עוטף אותם בחגיגיות. הם היו מאוד יפים, לבושים בגלימות משי לבנות ונרות סביבם. הם שרו באמונה כזאת… מזמורים דתיים. הם נראו כמו מלאכים. אין לי ספק שלמזמורים האלה יש חלק בתפיסה המוזיקלית שלי. המבנה המוזיקלי המושלם של המזמורים הילך עליי קסם. ההשפעה של המעמד הזה עליי הייתה נשגבת בכל פעם מחדש."

מתוך התכנית עוד להיט ששודרה בערוץ 1

מדיסקו עד באך

האזנה ל"נאסף תשרי" מגלה מנעד רחב של סגנונות מוזיקליים

ארז גרוס

"מי מקשיב למילים, למה דווקא להדגיש מה שכל אחד מרגיש כבר במנגינה הזורמת מעצמה?" כך כתב פעם הפזמונאי אהוד מנור באחד משיריו ללחן של מתי כספי.  מוסיקאים רבים נוטים להעלות לעתים קרובות את השאלה האם איכותו של שיר נובעת ממילותיו או דווקא מן הלחן שהולבש עליו ועוטף את המילים. לשאלה זו לא יכולה להתקבל תשובה אחת, משום שגם אלה וגם אלה צודקים. אם נפשפש בזכרוננו בנוגע לשירים רבים שאותם אנו מכירים, נגלה לרוב שאנו זוכרים אותם דווקא בשל הלחן ולא בשל המילים. לעתים הלחן מוצלח וקליט כל כך עד כי הוא מאפיל על המילים, ולעתים אף נחרט באזני המאזינים לו במשמעות הפוכה לזו של המילים. דוגמא לכך הוא השיר "אהבתה של תרזה די מון" למילותיה של לאה גולדברג (הידוע גם בשם "מחלוני וגם מחלונך"), הנתפס בעיני השומעים כשיר אהבה רומנטי, על אף שהוא מדבר על אהבה שאינה יכולה להתממש.

ולגופו של השיר "נאסף תשרי": צביקה פיק נחשב בעיני רבים לפורץ דרך בתחום המוסיקה בארצנו ולאחד מגדולי המוסיקאים היוצרים שפעלו ועדיין פועלים כאן. בשיר "נאסף תשרי" מביא פיק את כישוריו המוסיקליים ואת גאוניותו במלוא הדרם. כשאני אומר 'גאוניותו' אני מתכוון לכך שגם למילים העוסקות בסוגיות מורכבות וכואבות כמו בחיים ובמוות, ובהפרת הסדר הטבעי – כאשר הבן מת לפני האב – ממשיך צביקה פיק להיות נאמן לאופי יצירותיו באותן השנים ומביא אל השיר מקצב אשר לכאורה אינו הולם את מילות השיר – מקצב דיסקו מקפיץ ומרנין שסוחף את לב המאזין. ואולי זו בדיוק הנקודה לשים עליה את האצבע כשאנו שואלים מדוע זכה השיר להערכה כה רבה ולתוחלת חיים ארוכת שנים מעל גלי האתר החל משנת 1978. בשיר שילוב נפלא ופשוט של מקצב, הרמוניה ולחן השזורים זה בזה ביופי ובקסם מינורי ומז'ורי. זהו סוד הגלוי לעינו ולאוזנו של המאזין, אך גם בראותנו ובשומענו את הסוד המוסיקלי הזה, אנו מתקשים לרוב להצביע ולהבין מהי בדיוק הנוסחה הפועלת בתוכו. כנראה שהסוד נעוץ בפשטות – לא רק בנוגע למוסיקה אלא בחיים בכלל. משקל התיבות בשיר הוא של ארבעה רבעים, אך בתתנו תשומת לב נוספת נגלה שהעיבוד שבמקצב התופים בבתים אינו רגיל אלא מורכב מנגינת רולים (Rolls) מיוחדת החוזרת ונשנית על תוף הסְנֵר ועל שני תופי הטמטם שמעליו. בפזמון משתנה קצב התיפוף לדיסקו סטנדרטי ומוכר, משוחרר משהו, ולעומת קצב הדיסקו – סולו הגיטרה באמצע השיר מזכיר באופיו יצירות קלאסיות. המוטיבים והמרווחים שבין הצלילים של הסולו לקוחים מעולמו המוסיקלי הקלאסי העשיר של פיק. בהמשך לסולו הגיטרה מתחברת נגינת סינתיסייזר צורמנית אך קסומה במוסיקליות אשר כל מי שמבין יודע שרק יוצרים בעלי דמיון מוסיקלי עשיר ורחב מסוגלים להרכיב מלאכת מחשבת שכזו. לקינוח סולו הסינתיסייזר משלב פיק קישוט מוסיקלי אחרון: מוטיב אורגן בהשראתו של יוהאן סבסטיאן באך. לטעמי נדרשה תעוזה רבה להלחין שיר נוגה מעין זה בלחן ובהרמוניה שכאלה. זאת אכן גאונות!

ארז גרוס הוא מוסיקאי, גיטריסט ומורה למוסיקה בבית הספר שיבולים בנס ציונה.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

3 תגובות

  1. יש מתים שקמים לתחייה ויש מי שגם במותם חיים יותר מאיתנו: תצמיד את ירכיה הקרות/ אל חום האבנים שעל קברו//. אלא מה? גם בני האלמוות שטופי חטאים ותאוות…

העגלה שלך