עד שיפותח חיסון לקורונה, בואו נפתח חוסן לקורונה

עד שיפותח חיסון לקורונה, בואו נפתח חוסן לקורונה

בסופ"ש האחרון התקיים בגן הבית של הרדוף קורס מרוכז בחקלאות ביודינאמית בהנחיית לירון ישראלי, ממרכז אדמה חיה. שילוב הכוחות עם הרדוף, ביחד עם 20 משתתפים שהגיעו מכל הארץ, גרמו ללירון להבין מאיפה יכולה לבוא תקווה לשנה החדשה

חוסן נפשי (Resilience) מוגדר כיכולת פסיכולוגית חיובית להתמודדות עם מצבי דחק ומשבר, ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו. היא מצריכה שילוב בין קשיחות לגמישות ובאה לידי ביטוי ביכולת להחלים בקלות ממחלות, דיכאון, מצוקה וכדומה.

חשוב לדקדק במשמעות של חוסן: חוסן הוא גמישות, חוסן הוא היכולת לעבור כיפוף או דחיסה ואז לחזור חזרה לצורה מקורית. אין הכוונה להעלמה של מכשולים, אין הכוונה לחסום את הדחיסה והכיפוף מלהגיע. אם אנחנו שומרים את עצמנו גמישים וקשוחים – אנחנו בחוסן לכל דבר שיבוא.

אז איך שלא נסתכל על זה, ברור שבימים אלו אנו נדרשים לחוסן!

אך איך מגיעים לחוסן?

לאו צ'ה, בספר הטאו, הטיב לתאר זאת בחיבור "כמו מים":

 

אין בעולם דבר

רך

גמיש

ורפוי מהמים

 

גם במתקפה

על היציב והנוקשה

אין יעיל מהמים

 

כולם יודעים זאת

אך מי אכן ינהג כך

 

מה

אני

אשם

שדברי

אמת

נשמעים

הפוכים

(תרגם ניסים אמון, הוצאת אבן חושן)

איום של סגר, איום של וירוס, משבר האקלים המתעצם ויותר מזה המשבר הכלכלי שהולך ומחריף מיום ליום. במקביל, מערכות החינוך והתרבות אינן פועלות ואינן נותנות לנו מסגרות של כוח ומילוי מצברים.

במציאות כמו זו אנחנו רואים את הצורך לגייס את מלוא הכישורים שלנו, כחברה וכפרטים, לייצר מוקדים של חוסן, של התחנכות לגמישות, של יצירת דוגמאות שבהן אנחנו רואים שהאתגר של החיים האלו הוא לעבור דרך חור המנעול ומשם לצאת למשהו חדש יותר איכותי יותר. דווקא בתקופה מייאשת, שבה אנו שוב מבינים שאלה שלכאורה אמורים לשרת את האזרח ולדאוג לרווחתו אינם עושים את תפקידם נאמנה, אנו יכולים למצוא את התקווה בפעולה אישית שאנו לוקחים למען עולם וחברה טובים יותר.

מימין: שר החינוך יואב גלנט, ראש מועצת חבל מודיעין שמעון סוסן ומנהל בי"ס ולדורף אלומות ירון זנבל בעת ביקור של שר החינוך ובכירי משרד החינוך בבית ספר אלומות, היום

בסל הכישורים והמיומנויות שהתפתחו דרך הענפים השונים של האנתרופוסופיה היישומית יש מגוון כלים שיכולים לעזור לנו לבנות את החוסן הכלכלי, החברתי והסביבתי. אפשר לפגוש את זה בחינוך ולדורף, או בחקלאות הביודינמית, בתראפיות השונות, באמנויות, ועוד. זה זמן לעלות כיתה מבחינת האחריות שלנו כלפי עצמנו והעולם, וזה הזמן גם לראות שיש לנו עוד הרבה שותפים שיכולים לקחת חלק בבניה הזו.

אם נשאיר את המרחב הציבורי לכוחות שאינם רואים את החשיבות של גמישות אנושית וביולוגית-דינאמית, שאינם מכירים כי חזון רוחי-תרבותי הוא הכלי להנעת החברה והפרט – נצא בהפסדנו. עכשיו זה הזמן לחזור לעיקרון העתיק: חומר הוא לעולם עם רוח, ורוח היא לעולם עם חומר. הם משולבים בדרך כזו, שהאור הבא מהרוח ייתן חום חי לחיינו המעשים.

זאת קריאה לפעולה! בואו נוציא מעצמנו את המיטב, ונתרום לחברה באמצעות כישרונות שצברנו אצלנו מזה שנים. בואו נעשה לנו שנה טובה. אנחנו האנשים להם חיכינו.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך