אקטואליה אנתרופוסופית: מה חדש בחינוך ולדורף השנה

ביום שישי האחרון הגיע לסיומו חודש אוגוסט לוהט, עם תחילתה של שנת הלימודים תשפ''ד, שמסתמנת כשנה נוספת שבה חינוך ולדורף בישראל ימשיך לצמוח ולהתרחב. במציאות שבה מאות אלפי ישראלים מרגישים צורך להאבק על עתידה הליברלי של המדינה, נראה שגישת ולדורף, אשר מחנכת לחופש ותפיסת עולם אוניברסלית, מכה שורשים עמוקים יותר ויותר.

תל אביב: סוף כל סוף ולדורף

והשנה – תל אביב-יפו על המפה, ולא (רק) בגלל הרכבת הקלה; "בית חינוך אביב", שהוקם ביפו בשנת 2011 ועכשיו עושה לשם קאמבק לאחר חמש שנות גלות ב"מקווה ישראל", ומתיישב במבנה בשכונת עג'מי שבדרום יפו. בתוך כך, שינה המוסד את שמו וכעת הוא נקרא "רעות – בית לחינוך ולדורף". המעבר התרחש לאחר דיונים מתמשכים בין נציגי עמותת והנהלת בית הספר למִנהל החינוך של עיריית תל אביב, בעקבותיהם הוחלט על הפיכתו מבית-ספר חצי-פרטי לציבורי. משמעות הדבר היא שבית הספר יזכה למימון העירייה ושלאחר שנים ארוכות של תשלומי הורים גבוהים למדי העלויות ירדו בצורה משמעותית, עובדה שבוודאי מובילה לאנחת רווחה בקרב רבים מהורי בית הספר. אך אליה וקוץ בה; לפי ההסכם הנוכחי עם מִנהל החינוך, ובהתאם למדיניות החינוך העירונית אשר שוללת קיומם של בתי ספר יסודיים על-אזוריים, בעוד כשלוש שנים בית הספר יורשה לקבל אך ורק תלמידים תושבי יפו.

נבו עמית, רכז התרפיות בבית הספר, נשמע אופטימי לגבי המעבר: "אני חושב שהמיקום החדש יאפשר לנו מצד אחד לשמור על מסורת הוולדורף, ומצד שני לעדכן אותה. זה אך טבעי שהוולדורף התל אביבי יהיה אקטיבי וליברלי, יכלול בתוכו תרבויות שונות ובתקווה יהווה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית".

יפו: ולדורף דו-לשוני

במרחק מספר דקות הליכה צפון-מזרחה משם נפתחה ביום ראשון כיתה א' ראשונה בבית ספר ולדורף היהודי-ערבי "הבוסתן", שכשמו כן הוא, מוכיח שפירות אכן צומחים במקום שבו עמל רב פוגש אמונה ואהבה. בית הספר הוא פרי העשייה המתמשכת של בני הזוג אורה ואיהאב בלחה, שמזכירים לנו במשך שנים כי הניסיון להביא שלום ואחווה למחוזותינו איננו מותרות, אלא צורך קיומי.

בית הספר "הבוסתן" הגיח השנה לעולם כהמשך טבעי לשמונה גנים דו-לשוניים שפועלים תחת הארגון (להרחבה). כיתה א' מונה 25 תלמידים, יהודים וערבים. בית הספר גובל במכללה האקדמית תל אביב-יפו מצידו האחד ובנגרייה ובמוסך מצידו השני. על כך מספרת אורה: "אנחנו שואפים להיות חלק אורגני מהשכונה ולטפח יחסי שכנות טובה" ומוסיפה: "הילדים ילכו לעבוד בנגרייה שעל יד בית הספר ויפגשו את הסטודנטים מהמכללה השכנה לנו במסגרת פרויקטים שונים שיזמנו". בחצר בית הספר כבר נשתל יער מאכל קטן שעליו יהיו אמונים התלמידים, שאחת לשבוע גם יצעדו לחוף הים, שם יעבירו בנעימים את יום הלימודים.

עמק חפר: תיכון ולדורף

בעמק חפר השלו והיפה, שוכן לו תיכון ולדורף "אופק" שביום ראשון השבוע פתח את שנתו השנייה. התיכון נותן מענה לקהילת בית ספר "אופק", המפעילה מאז שנת 2008 במושב אלישיב בית ספר יסודי ו-4 גנים, ומהווה צעד אחרון להשלמת הרצף החינוכי שמעניק הארגון. היישוב שמשמש משכן לתיכון החדש הוא קיבוץ עין החורש, שבין שביליו וקלנועיותיו ניתן להבחין בימים אלו בתלמידי תיכון אופק פוסעים בלאט (כנראה שלעבר הצרכנייה), לצד תלמידי בית הספר האזורי הממוקם אף הוא בשטח הקיבוץ.

"חשוב לנו שהתלמידים ירגישו חלק מהעמק, שהוא בעל צביון חקלאי וגובל בחוף הים" מספרת ענת סלונים, חברה במעגל הנושא של התיכון. "ולכן אנו פועלים להקמת מגמת סביבה שתאפשר להם שהות ארוכה בטבע והעמקת ההכרות עם הנוף המקומי". נראה שתחושת השייכות החברתית מקבלת אף היא דגש באופק. "בשנה שעברה, כיתת החלוץ שלנו נפגשה עם כיתות מקבילות בתיכון 'שקד' ו'אורים' במטרה לקיים קשרים קרובים עם תיכוני ולדורף ברחבי הארץ. חשוב לנו שהתלמידים ירגישו חלק מקהילת ולדורף ארצית. בנוסף, העובדה שאנחנו יושבים בסמוך לתיכון האזורי מאפשרת להם להכיר גם בני-נוער נוספים מהעמק".

קרית מוצקין: מסלול צומח בבית ספר ממלכתי

נמשיך להצפין והפעם לכיוון הקריות. קריית מוצקין היא לא המקום הראשון (או החמישים) שעולה בראש בהקשר של אנתרופוסופיה בישראל, אך מעניין לציין שבמוצקין פעלה אחת מיוזמות האנתרופוסופיות הראשונות בארץ: גן-אור, מעון לילדים בעלי צרכים מיוחדים, שהקימה בעיר אילנה שנל בשנת 1977 (מידע נוסף על המעון ניתן למצוא באוטוביוגרפיה של אילנה, שהתפרסמה בכרך הביוגרפיות של שנת 2023).

ובחזרה לתקופתנו: בשנת 2019 הוקם במוצקין הגן האנתרופוסופי הראשון, גן שחף, ואחריו שני גנים נוספים. בשנת 2021 נפתחה כיתת א' הראשונה, כמסלול צומח בתוך בית ספר קורצ'אק בעיר. מסלול הוולדורף פועל בתמיכתה המלאה של העירייה, וגאה בהיותו חלק מהחינוך הציבורי. אליסה זיידמן, יו''ר העמותה ואמא בבית הספר, מספרת כי הם "מנסים להוכיח היתכנות של חינוך ולדורף בחינוך הציבורי, ועושים זאת מתוך אידיאולוגיה ואמונה כי יכולות לקום עוד יוזמות ולדורף שכאלה". החסות הציבורית על בית הספר מתבטאת היטב בתשלומי ההורים, הנמוכים בצורה משמעותית מבמקומות אחרים. "בגנים שלנו משלמים עבור שנת הלימודים כולה סכומים ששווים לאלו שהורים משלמים מדי חודש במרבית גני הוולדורף בישראל. אמנם הגנים והכיתות שלנו מאובזרים בציוד שנקנה בסכומים נמוכים יותר, אבל אנחנו מצליחים ליצור בהם אווירה חמה ונעימה".

הרוח הגבית שהיוזמה מקבלת מהעירייה התאפשרה הודות לתמיכתו הגורפת של ראש העיריה חיים צורי. "צורי אמר שאם יש ביקוש מצד התושבים לחינוך ולדורף, אז יוקמו גני ובתי ספר ולדורף בעיר". דבריה של אליסה מאירים נקודה חשובה: בזמן שבפוליטיקה הארצית הכוח האלקטורלי של משפחות ולדורף בטל בשישים, בפוליטיקה העירונית הוא דווקא יכול להוות גורם משמעותי בבחירות המקומיות, עובדה שכבר באה לידי ביטוי במספר ערים בארץ. במקרה של מוצקין מצער לציין כי ראש העירייה המפרגן הושעה לאחרונה מתפקידו לאחר 30 (!) שנות כהונה, בגין חשד לשחיתות.

שפרעם: תיכון ולדורף ראשון בעולם

נמשיך במסענו והפעם נפנה מזרחה לכיוון שפרעם, עיר המחוז של קיבוץ הרדוף. זוהי שנתו השנייה של תיכון "תמרת אל-זייתון" שבעיר, תיכון הוולדורף הערבי הראשון מסוגו בעולם. שוחחנו עם המנהלת לילא חוסיין בצהרי שישי, היום שבו התיכון פתח את שעריו. לילא בדיוק חזרה ממבנה בית הספר החדש לאחר שהעירייה פרקה בשטחו באותו בוקר את הכיסאות, השולחנות, הלוחות וגם סמל מוסד רשמי.

לצד היותו תיכון הוולדורף הערבי הראשון, נראה ש"תמרת אל-זייתון" גם פורץ דרך ברב-תרבותיות שלו; תלמידיו מגיעים משלוש דתות שונות: הנוצרית, המוסלמית והדרוזית. הם לומדים יחדיו, ומוכיחים שקיום עירוני משותף בין קהילות שסובלות תכופות מחיכוכים, אפשרי בהחלט. בתיכון אף מוכיחים שאפשר לכרוך ערכי סובלנות וקבלה יחד עם פרגמטיות כלכלית; מאחר ולא ריאלי להביא לשיעור הדת, שהוא בגדר חובה במערכת החינוך הערבית, שלושה מורים שילמדו בנפרד את התלמידים בני-הדתות השונות, הם לומדים יחדיו על האסלאם, הנצרות והמסורת הדרוזית. "הילדים רגילים להשתתף בחגים של כלל הדתות כבר מכיתה א'" אומרת לילא "ואני מאמינה שבכך אנחנו מלמדים אותם לראות את הערך האינדיבידואלי שבכל אחד, גם אם הוא שונה".