הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
רובנו מכירים את האנתרופוסופיה כבסיס שעליו התפתחו חינוך ולדורף, הרפואה האנתרופוסופית, החקלאות הביודינמית וזרמים חדשניים באמנויות. מעטים מדי יודעים כי מצוי בה גם אחד המקורות המבטיחים ביותר לתובנות בהירות ולתיקונים מהותיים במערכות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות של זמננו. "האימפולס החברתי" באנתרופוסופיה הוא בן ארבעה יסודות; כל אחד מהם גלוי יותר בתחום שונה של פעילות חברתית ובמעגל חברתי בעל היקף שונהף אך יש להבינם כחוקים וכדינאמיקות הפועלים בכלל החיים החברתיים.
1. היסוד הנקרא "החוק הסוציולוגי" דן בהשתנות לאורך זמן של יחסי היחידים והקהילה שבה הם חיים ופועלים. הדינמיקה המתוארת בו מתרחשת הן בהיקפים של תרבויות ולאורך תקופות היסטוריות, והן בארגונים קטנים לאורך שנים מספר ("ביוגרפיה של ארגון").
2. "החוק החברתי העיקרי" קובע כי בריאותה של קהילה הפועלת למען מטרה משותפת תגבר במידה שתקטן התלות של סיפוק צרכי היחיד במה שהוא נותן לחברה דרך עבודתו (כלומר, ככל שעבודתו מנותקת מפרנסתו). במצב כזה יש ביטחון כלכלי המאפשר ליחיד לפעול באופן בלתי-אנוכי, וכתוצאה מכך גוברים חוסנה ובריאותה של הקהילה. מדובר בחוקיות ולא באידיאולוגיה מוסרית.
3. היסוד השלישי עוסק בהתרחשות הנפשית המלווה מפגש בין אדם לאדם, ומכונה "התופעה החברתית הארכיטיפית". מתקיימת "תנועת מטוטלת" בין מצב שבו אנו קולטים את תוכן-נפשו של הזולת ומאפשרים לעצמנו להשתנות אגב כך, לבין מצב שבו אנו "הודפים" את השפעתו וחוזרים ומתייצבים בתוך אישיותנו-שלנו. ניתן לומר כי "תנועת המטוטלת" הזו מתקיימת בין מצב של "עצמיות שייכותית" למצב של "עצמיות נפרדת". תופעה מקבילה מתקיימת גם במפגשנו עם קבוצה גדולה יותר של "אחרים".
4. העקרונות שצריכים להנחות את המבנים ודרכי הפעולה של המרכיבים השונים של חברה אנושית, על פי הכרת מהותו ותכליתו של כל מרכיב. עקרונות אלה תיאר שטיינר תחת הכותרת של "המבנה המשולש של האורגניזם החברתי". החידוש המרכזי הוא כי התחומים השונים המרכיבים את החיים החברתיים - התרבותי, החוקי-משפטי והכלכלי - צריכים להיות מנוהלים באופן אוטונומי ולא באופן ריכוזי.
אין זה המקום להסביר בפירוט כל אחד מהיסודות, הראויים ללימוד מעמיק. כאן נדגיש כי התפיסה של "פרדיגמות עצמיות" עשויה להבהיר קשרים מהותיים בין היסודות המוזכרים, והפרדיגמה של "עצמיות משלבת" תסייע בפיתוח של יישומים אפקטיביים לארגון ולקהילה המבוססים על שילוב היסודות הללו. מדובר בדרכי עבודה שוטפות, ובהתנסויות לימודיות – בצוותים, ארגונים ומוסדות חינוך השואפים להתקרב לגישה החברתית האנתרופוסופית.
חשוב לקחת בחשבון את ההרגל לקשר כל אחד מהיסודות למעגל הרחב, הבינוני או הצר. קל להבין מדוע "המבנה המשולש" נתפס לרוב כנוגע למדינה או חבר-מדינות, בעוד "התופעה הארכיטיפית" מוכרת ביותר כמפגש בין שני אנשים. אולם עלינו להזכיר לעצמנו כי החוקיות מתקיימת – בביטויים שונים – בכל השדה החברתי: גם במשפחה מתקיימים – בדרך משלה – עקרונות "המבנה החברתי המשולש". גם במדינה או ארגון גדול ניתן לראות את הביטוי של "התופעה הארכיטיפית".
רבים מהכישלונות הכואבים בניסיונות ליישם גישה אנתרופוסופית בקהילות, ארגונים ומוסדות, נבעו מיישום חד-צדדי של אחד או שניים מהיסודות המתוארים, תוך התעלמות מהאחרים. כאשר נשמור על "העצמיות המשלבת" כמצפן, נוכל לבחון, לגבי כל אחד מהיסודות החברתיים, באיזו מידה מושג בו איזון עם האחרים – בהתאם לאפיוני הארגון והמצב שבהם מדובר.
לדוגמה: על פי "החוק הסוציולוגי" נבין כי לגיטימי וטבעי שיוזמה חדשה משאירה מרחב מצומצם יחסית להעדפות אישיות ולביטויים ייחודיים של כל אחד מהמשתתפים, ודורשת רמה גבוהה של אמון-הדדי. אולם על פי אותו חוק, במעבר ל"שלב הביוגרפי" הבא, יתרחשו תהליכי התמסדות ומעבר לכללים פחות אישיים. במקביל, עליה לפתח לקראת שלב זה מנגנונים משלימים שנותנים ביטוי לכישורים ייחודיים ומעודדים יזמות תוך-ארגונית, כדי שלא תהפוך לארגון ביורוקרטי נוקשה. מאידך, אם היזמות והביטוי האישי לא יופנו לטובת הארגון אלא רק לסיפוק צרכי היחידים, יפגע הדבר בחוסנה של הקבוצה ("החוק החברתי היסודי").
פיתוח יזום של כישורי "עצמיות משלבת" גמישים ודינמיים, הן ברמת היחידים והן ברמת הצוותים, יאפשר למצוא בכל סיטואציה ושלב נתונים את הכיוון הבריא והאפקטיבי.
ראובן שליב
מאמר על תובנותיי מכנס IMO בהולנד, שהובטח באיגרת הקודמת, יתפרסם באתר IMO ישראל - כשזה יקרה נשלח קישור מתאים. נועם
