אדם עולם כתב עת אנתרופוסופי ישראלי
המבט החוצה, למרחבים, אכן ממלא בהשראה, לפעמים מציב רף כמעט בלתי אפשרי לחיקוי ועדיין, בתום הקיץ הן כולנו נחזור הביתה, לאסדות הגז, להפקעת משאבי טבע, לשכבות עוני ולפערי הכנסה הולכים ומחריפים והשאלה שמעסיקה אותי כרגע היא האם אנחנו, כבני אדם, נוכל לעמוד מנגד.
מאחלת לכולנו קיץ של מילוי מצברים.
סימונה
הגיליון הבא שלנו מוקדש לציון 100 שנים לחינוך ולדורף. ב- 7 בספטמבר 1919 הוקם בית הספר הראשון של רודולף שטיינר בשטוטגרט, ומאז שלח שורשים וענפים לכל קצוות עולם. התאריך החגיגי הזה מזמין אותנו לעצור, להתבונן בפליאה על העבר, בהודיה על ההווה ובשאלה על העתיד: איך ייראו מאה השנים הבאות של חינוך ולדורף בארץ ובעולם?
את הגיליון מלווים ציורי הקיר של דניאל פילוסוף, שגם מתארח במדורנו "תוצרת ולדורף", שנמצא בסוף הגיליון.
ואם כן, מי נשאר מאחור? מה נותר כאן בבית, בעצמיותנו המצומצמת מחמסינים, אסדות גז מזהמות, פוליטיקה מושחתת ושמיים ששכחו מה זה כחול? לא הרבה ואולי טוב שכך. אולי הקיץ המהביל שלנו הוא זמן טוב להפנות את מבטנו החוצה אל פועלן של אומות עולם, לשאוף אוויר פסגות צלול מדורנאך, להטביל את גופנו האתרי במרחבי אור ואוויר אחרים. וכמתבקש, גיליון הקיץ שלנו אכן פורס כנף למרחקים, מתבונן על יוזמות אנתרופוסופיות מעוררת השראה במרחבי תבל. לירון ישראלי מספר על מיזם החקלאות הביודינמית הענק במצרים – סקם, מיכל בן שלום על הכשרות המורים בהודו ובנפאל שהיא מעבירה, אודי לוי על גילוי "שורש האור" עליו דיבר שטיינר ובמאמר נפרד על הגתאנום שנמצא בימים אלה בצומת דרכים, נועם שרון ביקר באוניברסיטאות אנתרופוסופיות בגרמניה ואני שוחחתי עם כמה ממובילי התארגנות הצעירים האנתרופוסופים בארץ על השאלות שמעסיקות אותם.
המבט החוצה, למרחבים, אכן ממלא בהשראה, לפעמים מציב רף כמעט בלתי אפשרי לחיקוי ועדיין, בתום הקיץ הן כולנו נחזור הביתה, לאסדות הגז, להפקעת משאבי טבע, לשכבות עוני ולפערי הכנסה הולכים ומחריפים והשאלה שמעסיקה אותי כרגע היא האם אנחנו, כבני אדם, נוכל לעמוד מנגד.
מאחלת לכולנו קיץ של מילוי מצברים.
סימונה
הגיליון הבא שלנו מוקדש לציון 100 שנים לחינוך ולדורף. ב- 7 בספטמבר 1919 הוקם בית הספר הראשון של רודולף שטיינר בשטוטגרט, ומאז שלח שורשים וענפים לכל קצוות עולם. התאריך החגיגי הזה מזמין אותנו לעצור, להתבונן בפליאה על העבר, בהודיה על ההווה ובשאלה על העתיד: איך ייראו מאה השנים הבאות של חינוך ולדורף בארץ ובעולם?
את הגיליון מלווים ציורי הקיר של דניאל פילוסוף, שגם מתארח במדורנו "תוצרת ולדורף", שנמצא בסוף הגיליון.
|
"חַפֵּשׂ בְּתּוֹךְ עַצְמְךָ וְתִמְצָא אֶת הָעוֹלָם חַפֵּשׂ בְּמֶרְחֲבֵי תֵּבֵל וְתִמְצָא אֶת עַצְמְךָ |
שִׂים לֵב לפִעְיִמַת המְַּטֻטֶּלתֶ בֵּין הָעַצְמִי לָעוֹלָם |
וּלְךָ תְּגַלֶה עַצְמָהּ יֵשׁוּת אָדָם עוֹלָם יֵשׁוּת עוֹלָם אָדָם" - רודולף שטיינר |
במאמרה "האם אני כאנתרופוסוף יכול לעמוד מנגד?" על משלחות חינוך ולדורף לאזורי אסון, מצטטת סטפני אלון את שטיינר (בתרגומה): "אין לנו זכות להרגיש כאינדיבידואלים אם אנחנו לא חשים את עצמנו בו-זמנית כחלק מכל האנושות". ושטיינר עונה לה ולעצמו בוורס 11 מתוך "לוח השנה לנפש" (בתרגומו של אבישי גרשוני): "בהתמסרות ליפי העולם [...] לאבד עצמו יכול אני-האדם ולמצוא עצמו באני-העולם". יובל נאור, שמדריך טיולים ליעדים אנתרופוסופיים באירופה, מצטרף גם הוא לשיחה ומצטט דווקא את אוגוסטין הקדוש שמדבר על העולם כעל ספר גדול שמי שלא יצא מארצו כאילו קרא בו רק עמוד אחד. ואנחנו, בתודעת הקיץ המתפזרת שלנו, לקרוא את כל העמודים אולי לא נוכל ‒ אבל להתמסר ליופי נוכל גם נוכל.
לפעמים נדמה שבקיץ נענים כולנו לקריאתו של הגן היהודי הנודד שלנו ושארומה נתב״ג גרפה אליה את כל לקוחות ארומה מרחבי הארץ וכולנו עומדים בתור האינסופי לבורקס פינוקים שעל כנפיו נמריא תכף למקומות יפים יותר, קרירים יותר, שלווים יותר משלנו. ואם כן, מי נשאר מאחור? מה נותר כאן בבית, בעצמיותנו המצומצמת מחמסינים, אסדות גז מזהמות, פוליטיקה מושחתת ושמיים ששכחו מה זה כחול? לא הרבה ואולי טוב שכך. אולי הקיץ המהביל שלנו הוא זמן טוב להפנות את מבטנו החוצה אל פועלן של אומות עולם, לשאוף אוויר פסגות צלול מדורנאך, להטביל את גופנו האתרי במרחבי אור ואוויר אחרים. וכמתבקש, גיליון הקיץ שלנו אכן פורס כנף למרחקים, מתבונן על יוזמות אנתרופוסופיות מעוררת השראה במרחבי תבל. לירון ישראלי מספר על מיזם החקלאות הביודינמית הענק במצרים – סקם, מיכל בן שלום על הכשרות המורים בהודו ובנפאל שהיא מעבירה, אודי לוי על גילוי "שורש האור" עליו דיבר שטיינר ובמאמר נפרד על הגתאנום שנמצא בימים אלה בצומת דרכים, נועם שרון ביקר באוניברסיטאות אנתרופוסופיות בגרמניה ואני שוחחתי עם כמה ממובילי התארגנות הצעירים האנתרופוסופים בארץ על השאלות שמעסיקות אותם.
המבט החוצה, למרחבים, אכן ממלא בהשראה, לפעמים מציב רף כמעט בלתי אפשרי לחיקוי ועדיין, בתום הקיץ הן כולנו נחזור הביתה, לאסדות הגז, להפקעת משאבי טבע, לשכבות עוני ולפערי הכנסה הולכים ומחריפים והשאלה שמעסיקה אותי כרגע היא האם אנחנו, כבני אדם, נוכל לעמוד מנגד.
מאחלת לכולנו קיץ של מילוי מצברים.
סימונה
הגיליון הבא שלנו מוקדש לציון 100 שנים לחינוך ולדורף. ב- 7 בספטמבר 1919 הוקם בית הספר הראשון של רודולף שטיינר בשטוטגרט, ומאז שלח שורשים וענפים לכל קצוות עולם. התאריך החגיגי הזה מזמין אותנו לעצור, להתבונן בפליאה על העבר, בהודיה על ההווה ובשאלה על העתיד: איך ייראו מאה השנים הבאות של חינוך ולדורף בארץ ובעולם?
את הגיליון מלווים ציורי הקיר של דניאל פילוסוף, שגם מתארח במדורנו "תוצרת ולדורף", שנמצא בסוף הגיליון.
