הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
בריאות האדם מושפעת במידה רבה מהתזונה שלו. תזונה יכולה להיות פיסית – המזון והמשקה שאנו מכניסים לגוף שלנו, ויכולה להיות נפשית או רוחנית – התכנים שאנו מכניסים לתודעתנו. מקור תזונה נוסף ופחות מדובר הוא אור השמש, ולו אקדיש את המדור הנוכחי.
האור מזין אותנו באופן פיסי ממש, וידוע על אנשים (הנקראים "נשמנים") המסוגלים לחיות רק עליו. כפי שהאוכל עובר דרך המערכת המטבולית שלנו, כך יש לנו גם מטבוליזם של אור. כאשר האדם נחשף לאור השמש, האור נקלט ומיד עובר התמרה לאור פנימי אנושי, הנאגר באדם לשימושו בפעילויות שונות באורגניזם. ישנם מצבי מחלה שבהם האור המותמר מתמעט, אם בגלל חוסר חשיפה לאור השמש או בשל חולשה ביכולת ההתמרה הפנימית שלו. מחלות כמו שחפת או רככת הן תוצאה של חולשה בהתמרת האור. לכן ישנה חשיבות להחשף בצורה מושכלת לאור השמש ולא לוותר עליו בשל פחד מסרטן העור.
ללא אור אין חיים ולכן כל יצור חי הוא בסופו של דבר תוצר של אור. הפחמן הוא מרכיב יסודי בכל חומר חי, ובטבע הוא מופיע בשתי צורות נוספות: פחם ויהלום. שתי הצורות הללו מכילות את האור והחושך: הפחם מכיל אור פנימי בלתי-מותמר אשר משתחרר בשריפה. לעומתו, יהלום מכיל אור פנימי מותמר שמקנה לו את התכונות הייחודיות שלו.
האדם נמצא בשאיפה להתמיר את האור שלו באופן מלא ולהפוך ליהלום. מטבוליזם האור בגוף הנציגים העיקריים של מטבוליזם האור בגוף הם ויטמין D וזרחן. להלן נרחיב על אודותם.
ויטמין D
ויטמין D שייך לקבוצת הוויטמינים המסיסים בשומן. הגוף מייצר ויטמין D מכולסטרול בעקבות חשיפת העור לקרינת השמש. קרני השמש האולטרה-סגולות מסוג UVB הן המקור המרכזי לוויטמין D3 בגוף, ואחריהן תזונה ותוספי תזונה. למעשה, לא ניתן להגיע לרמות סבירות של ויטמין D בגוף ללא חשיפה מספקת לשמש, או צריכתו כתוסף תזונה.
התפקיד העיקרי של ויטמין D הוא להגביר את ספיגת הסידן והזרחן מהמזון. מינרלים אלה נחוצים למינרליזציה תקינה של העצם, דבר המסייע למניעת בריחת סידן ודלדול מסת העצם. גם השרירים זקוקים לסידן כדי לפעול כשורה ולאפשר לנו תנועה, ולכן לוויטמין D תרומה לפעילות שרירים תקינה. בעת היריון, מחסור בוויטמין D עלול לגרום נזקים לעובר, במיוחד למערכת החיסון ולמוח, ולהפריע להתקדמות תקינה של ההיריון.
בנוסף, הוכח כי ויטמין D כתוצר של אור מסייע במניעת עייפות ודיכאון. מחסור בוויטמין D יצביע באופן עקיף על מחסור באור פנימי מותמר. חשיפה של כעשר דקות ביום לאור שמש חזק מאפשרת את ייצור כל ויטמין ה-D הנחוץ לאותו יום. חשיפה של הפנים ואמות הידיים מספיקה לייצור הוויטמין. לאחר כעשר דקות חשיפה, חלק ניכר מהכולסטרול שספג את האור השתחרר מתאי העור ונכנס לזרם הדם. בשלב הזה החשיפה לשמש הופכת לבלתי יעילה ומיותרת.
ויטמין D מיוצר בעיקר כאשר השמש נמצאת מעלינו במרכז השמים (בצהרי היום). כאשר השמש נמצאת בזווית שטוחה ביחס אלינו (בבוקר ובערב), ייצור הוויטמין פוחת משמעותית או כלל אינו קיים. כאשר נחשפים לשמש באמצע היום לזמנים שבין עשר דקות לרבע שעה, לא כדאי למרוח קרם הגנה, על מנת לא לפגוע בייצור ויטמין ה-D. במידה ושוהים בשמש בשעות אלו זמן ארוך יותר, כדאי למרוח קרם הגנה לאחר רבע שעה.
זרחן
התוצר השני של מטבוליזם האור בגוף הוא זרחן. הזרחן הוא יסוד כימי אל-מתכתי. ביוונית הוא נקרא PHOSPHORUS – נושא האור. הוא בוער בטמפרטורת החדר ומפיץ אור חזק. הזרחן הוא חומר מאוד תגובתי ובזכות תכונה זו הוא יכול לחבר בין פעילות האני לבין החומרים השונים בגוף. הזרחן נמצא בתרכובות רבות בגוף. מולקולת ה-ATP למשל, יודעת להעביר אנרגיה זמינה ממקום למקום בגוף ולסייע לתהליכי החיים השונים, הן בפירוק חומרים והן בבניית חומרים חדשים. היא חיונית גם לתהליכי זרחון (פוספורילציה) שהוא תהליך מרכזי בפיזיולוגיה התאית.
הזרחן משתתף בעיקר ביצירת תרכובות סידן. סידן וזרחן הם המינרלים השכיחים ביותר בגוף. שני יסודות אלה פועלים במקביל, בין השאר בבניית העצמות, כאשר 85% מהזרחן בגוף נמצא בעצמות (כולל השיניים) וכן בתאי גוף וברקמות רבות. רמת הזרחן בתוך התאים גבוהה פי מאה מרמתו מחוץ לתאים. דבר זה מצביע על כך שאחיזת האני בתאים ובשלד היא מאוד משמעותית.
השלד הוא המאגר הגדול ביותר של זרחן בגוף. ניתן לומר כי השלד הוא התמונה הפיזית של מערך האני, והוא גם זה המאפשר תודעת אני בקיום הפיזי. בעת בניית השלד, הזרחן מוביל את הסידן (יחד הם בונים את השלד) בהנחיית האני וכך נוצרת תמונת האני בפיזי. במערכת הדם, אנחנו מוצאים כי הזרחן מווסת את כמות החמצן שישתחרר מההמוגלובין בתאים האדומים. הדבר משפיע על רמת התודעה שלנו. החומציות באורגניזם ובדם היא ביטוי של נוכחות אסטרלית, ולעומת זאת הבסיסיות היא ביטוי של כוחות אתריים. האני דואג שבכל מקום באורגניזם יהיה האיזון המתאים לו בין שני הכוחות הקוטביים הללו. דרך הזרחן, האני שומר על מאזן חומצה-בסיס בדם וביתר הרקמות. גם ברקמת המוח מעורב הזרחן, דרך תרכובות שומניות זרחניות הנקראות פוספוליפידים. כל התהליכים הללו הם תהליכים תלויי אור שהזרחן יודע להוביל בהנחייתו של האני.
תהליך ההתמרה בגוף האדם ובצמח
עד כה עסקנו בתהליך התמרת האור באדם, אך את הארכיטיפ של תהליך התמרת האור ניתן למצוא בצמח בתהליך הפוטוסינטזה, שבו אור השמש הופך לחומר. ניתן להתבונן על הדומה והשונה בתהליך התמרת האור באדם ובצמח, ומזה ללמוד עוד על מהות האדם. לצמח יש את הכלורופיל, שאחראי על הצבע הירוק. לאדם יש את ההמוגלובין, שאחראי על הצבע האדום בדם. שניהם בנויים בצורה דומה: מתכת היושבת במרכז של מולקולה גדולה, הנקראת פורפירין. בצמח המתכת היא מגנזיום, באדם – ברזל.
גם בצמח וגם באדם מולקולת הפורפירין קולטת את האור, אך בכל אחד מהם היא פועלת בצורה הפוכה, בגלל הבדל בין מגנזיום וברזל. בצמח, המגנזיום מאפשר הטמעה של האור בצמח, והפיכתו לחומר. באדם, הברזל מאפשר את השחרור של האור, והפיכתו לתודעה.
אור ומחלות
חשוב להבין כי האדם צורך אור כל הזמן, מתמיר אותו ושומר אותו בגוף. אם החשיפה לאור אינה מתרחשת, נוצר מצב של מחסור באור פנימי. במצב כזה הגוף מפנה יותר אור מהמעט שעדיין נותר לאיזור הראש, כדי לאפשר תפקוד תקין. מצב כזה גורם לכך שבאזור מערכת העיכול והגפיים נוצר מחסור אשר מביא להופעת מחלות.
מספר החולים בתסמונת המעי הרגיש, במחלות מעיים דלקתיות, באי-סדירות של הפלורה במעיים, ברגישות לגלוטן, לקטוז ומרכיבים אחרים במזון הולך וגדל במספרים עצומים בשנים האחרונות. אחת הסיבות לכך (מעבר לירידה באיכות המזון) היא ההסתגרות בבתים כבר בגילאים הצעירים. בנוסף לכך, כיום רוב התנועה מתבצעת בעזרת כלי רכב אשר מונעים חשיפה לאור שמש.
דיכאון חורף הוא תופעה מוכרת ומהווה סימפטום של חוסר אור, וגם כאן מומלץ על אמבטיות שמש שיכולות לסייע למי שסובל מדיכאון בכלל ודיכאון חורף בפרט. נוגדי הדיכאון המקובלים ברפואה המערבית אינם פותרים את בעיית חוסר האור אלא רק מטשטשים את הסימפטומים ולכן הם שימושיים רק בשלב הראשון של הטיפול, עד שהמטופל צובר מספיק אור פנימי כתוצאה משינוי תזונה, הרגלי חיים, וטיפול הוליסטי מתאים. ישנם צמחים המגבירים את הרגישות לאור כמו הפֶּרַע (HYPERICUM) המהווה טיפול יעיל לדיכאון בשל היכולת שלו לשנות את מאזן האור הפנימי לטובה.
טיפול במצבי חוסר אור
- אמבטיות שמש.
- ירקות ופירות צבעוניים.
- צמצום חשיפה לאור מלאכותי וקרינה אלקטרומגנטית.
- הימנעות מתזונה גורעת אור כמו מזונות תעשייתיים ופטריות.
- תרופות המגיעות מעולם הרפואה האנתרופוסופית ומעודדות ספיגה של אור, כמו שמן היפריקום.
לסיכום
למטבוליזם של האור השפעה מכריעה על מצבי בריאות ומחלה ולכן חשוב להיחשף אליו באופן נכון, על מנת לשמור על בריאות נפשית וגופנית טובה לאורך זמן.
