תוכנית חדשנית לשילוב אנשים עם מוגבלות בגני ילדים משנה את כל מה שחשבתם על "בעלי מוגבלויות" [איגרת 285]

בשנת 2014 השיק שר החינוך דאז, הרב שי פירון, את תוכנית "האחר הוא אני", כנושא מרכזי למערכת החינוך. טיבם של תוכניות המונחתות מלמעלה למטה להתפוגג ברגע שהלמעלה מתחלף, מה שקרה גם הפעם, כאשר נפתלי בנט תפס את מקומו של פירון והצהיר בתחילת כהונתו כי אינו מאמין ב"אחר הוא אני", אלא דווקא בהעצמת זהויות אישיות. התוכנית של פירון נזרקה מהחלון.

לעומת זאת, פעולות חינוכיות הבאות מהשטח עשויות לטפס למעלה ולהשפיע באופן עמוק על כל המערכת. במכון לחינוך לקיימות שבמכללת דוד ילין פועלת תוכנית יזמות לשינוי חברתי בתחום המוגבלויות, ואחת מהיוזמות שצמחו שם משנה את מערכת הגנים בירושלים.

הסיפור מתחיל בגן ילדים בקטמונים, שם התנדבה בת שירות עם מוגבלות בשם עינב מוגדסי. הגן נסגר, וקבוצת ההורים פעלה לפתיחת גן עירייה חדש במקומו. ההורים רצו שעינב תועסק בגן החדש, ואף מימנו מכיסם חלק ממשכורתה. אולם היה ברור לכולם כי מודל כזה אינו בר קיימה. באותו זמן, השתתפה עינב בתוכנית לשינוי חברתי בדויד ילין, והיא לקחה על עצמה את היוזמה לשלב במערכת החינוך סייעות נוספות כמוה. בעקבות מאמצים שהגיעו עד ללשכת השר פירון, נפתחו בעיריית ירושלים תקנים לסייעות עם מוגבלות, אבל אז התחלפה הממשלה והיה צריך להתחיל את המאמצים מחדש. לאחר משא ומתן בין משרד החינוך ומנח"י הושגו התקנים ובשנה שעברה התוכנית להכשרת סייעות (וסייעים) עם מוגבלות למערכת החינוך יצאה לדרך.

לדברי אייל בלוך, ממייסדי המכון לחינוך לקיימות בדוד ילין וממובילי המהלך, התוכנית מייצרת שינוי פרדיגמה ביחס לשילוב אנשים עם מוגבלויות ותפקידם בחברה. "אנחנו משנים את הקונספט משילוב לשותפות, או מצדקה לצדק", הוא אומר. "התפיסה שלנו היא שהאנשים עם המוגבלויות הם שותפים שווים, והם צריכים להיות ממובילי השינוי. מי שמרוויח הכי הרבה מהעבודה של הסייעת המודעת למוגבלותה כערך מקצועי מוסף היא הקהילה עצמה – ההורים והילדים. לכן אנחנו לא עושים לאדם עם המוגבלות  טובה על כך שהיא מועסקת אצלנו, והשכר שלה אינו נמוך מהשכר של הסייעות האחרות. יש פה מערכת הדדית של יצירת ונתינת ערך".

ד”ר סילביה שטיגליץ, ממנהלות המכון לחינוך לקיימות, ומרכזת התוכניות לאנשים עם מוגבלות במכון, מחזקת את דבריו של אייל ואומרת שהתוכנית מובילה תפיסה של שיויון לגבי הזכויות והחובות של הסייע או הסייעת עם המוגבלויות. תוכנית ההכשרה שהם עוברים מכינה אותם לחיי העבודה בתפקידם, והם לא מקבלים שום הנחות. מצד שני, גם השכר שלהם והתנאים הסוציאליים שווים לשאר אנשי החינוך. לדבריה, גם במכון לחינוך לקיימות מועסקים מרצים עם מוגבלויות.

לשאלה האם ניתן לראות כבר תוצאות לתוכנית, היא אומרת ש"התוצאה היא שהתוכנית עובדת. יש לנו 6 בוגרות שמועסקות היום בגנים בירושלים, והשנה משתתפות בתוכנית 14 סייעות נוספות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם העירייה ומנהל החינוך של העיר (מנח"י). מי שעבדה מקודם בלי חוזה, או בשכר זעום, עובדת היום בתנאים שווים לכולם. והכי חשוב – הילדים גדלים לתוך מציאות שיש סביבם אנשים שונים, ולכל אחד יש את הכוחות המיוחדים שלו. ללא תוכניות גרנדיוזיות של 'האחר הוא אני' – הילדים והוריהם פשוט חיים את זה, וזה הופך לחלק טבעי מתפיסת החיים שלהם. כך שלא מדובר בעוד תכנית חינוכית, אלא תפיסת חיים עמוקה".