הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
שלושה ימים לתוך המלחמה הבנתי שמה שמתבקש עכשיו זה לשחק עם ילדים. שלחתי הודעה ספונטנית בקבוצת הווטסאפ הקהילתית והזמנתי למפגש משחקים באחת הגינות, שסמוכה למקלט רחב ידיים. חשבתי שיגיעו 6–7 ילדים והתכוננתי למשחקים בקבוצה קטנה, אבל הגיעו עשרות ילדים, על הוריהם (ככל הנראה יותר ממה שהמקלט היה יכול להכיל; טוב שלא היו אזעקות ולא נדרשנו לבדוק את זה).
הצמא למפגש ולאפשרות לשחק יחד היה גדול, וכך גם הצמא לנורמליות. ילדים משחקים על הדשא, צוחקים, מתווכחים, מה יותר נורמלי מזה? כל המבוגרים עמדו מסביב ושאפו את רגעי השפיות האלה עמוק לריאות. אחד ההורים החכמים שהיו במפגש שאל אם גם מחר יהיה, ורמז לי בעדינות שהתשובה המתבקשת היא "כן". וכך היה, במשך שבועיים רצופים, נפגשנו למפגשי משחקים בשעת חירום, שהרגישו הכי שגרתיים שיש.
שני משחקים שהיו "להיט" במפגשי החירום האלה הם "שלוש ארצות", ו"פונדקים". בשניהם התפתח משחק ארוך, מענין, ומהנה במיוחד, ששיחקו בו יחד ילדים מכיתה ב' ועד כיתה ז'. בלי להיכנס להסברים של כללי המשחק (על "שלוש ארצות" כבר כתבתי כאן בהקשר אחר, בגיליון מאי-יוני 2021) אני רוצה רק לסמן אלמנט משותף לשניהם, שהוא מאוד משמעותי: המקום הבטוח.
ב"פונדקים" יש ארבעה פונדקים שהם מקום בטוח, משתתף שנמצא בפונדק לא יכול להיתפס, הוא מוגן. אך בין הפונדקים – סכנה! מסתובבים שם ארבעה שודדים מהירים שתופסים את מי שמנסה לעבור מפונדק לפונדק, ומי שנתפס – שבוי. ב"שלוש ארצות" כל אחד מהמשתתפים בטוח בתוך גבולות הארץ הקטנה שלו, אך מחוץ לגבולות – סערה. הוא אמנם יכול לתפוס אחרים, אך גם עלול להיתפס ולהיות שבוי של ארץ אחרת.
בשני המשחקים יש סיבה טובה לצאת מהמקום הבטוח (לשחרר שבויים או לתפוס אחרים), אך אין חובה. המשחק מאפשר למשתתפים לבחור בחופשיות האם להישאר במקום הבטוח או לצאת ממנו, ומתי. ואכן, ניתן לראות התנהגויות שונות ומגוונות. יש שייצאו באומץ, ואולי בפזיזות, ואולי יצליחו להציל שבויים אך אולי יתפסו שוב ושוב. ויש שיישארו מוגנים במקום הבטוח ויבחרו מאוד בקפידה, ואולי בהססנות, את הרגע לצאת, אם בכלל, כדי להציל שבויים.
מה שבטוח, זה שהמקום הבטוח – בטוח! ואולי זה בכלל העניין: המשחק עצמו הוא מקום בטוח. בייחוד כשהמציאות בחוץ סוערת ומסוכנת, ומערערת תפיסות ואמונות – אפילו את האמונה שהעולם טוב. המשחק הוא מקום בטוח, עם כללים ברורים ושמורים, והוא סביבה כל כך מוגנת, שמאפשרת אפילו לצאת מהמקום הבטוח, בידיעה שגם אם תיתפס ותהיה שבוי – תמיד יבואו לחלץ אותך, כי אף אחד לא נשאר שבוי לכל אורך המשחק, והעולם הוא טוב.
