מבוא  ב-2009 עזבה מאריה יני-שוסטר, בגיל 102, את המרחב החומרי, כפי שאנתרופוסופים עשויים לומר. היא הייתה האדם החי האחרון שפגש אישית את רודולף שטיינר (1925-1861), המייסד והרוח החיה של האנתרופוסופיה כהשקפת עולם, ושל החברה האנתרופוסופית כמכשיר לפעולתה.[1] עם מותה פג כוח הכריזמה מתוקף המפגש הישיר עם שטיינר. אין עוד תלמידים ישירים שלו ואיש שוב אינו נהנה מהערך המוסף של הקשר ... קרא עוד »

רודולף שטיינר קרא לאנתרופוסופיה, אותה הגה, גם "מדע הרוח". חשוב היה לו להבהיר, שתוכן דבריו, גם בהיותו אזוטרי, הוא תוצאה של שימוש בכלי מחקר מדעיים, בפרט כשמדובר באופן השימוש בחשיבה בתחום הטרנסצנדנטי. יותר ממאה שנה מאז החל את דרכו כאנתרופוסוף, עמדה זו עדיין רלוונטית. במהלך עשרות השנים האחרונות, עם התרחבותה של פעילות אנתרופוסופית מעשית בעשרות מדינות, בכל היבשות, עוררה האנתרופוסופיה ... קרא עוד »

המיסטיקן מגיע לכלל חלימה על אודות הגוף הפיזי; החוקר האנתרופוסופי מגיע למציאות על-פיזית כפי שהמיסטיקה מוכרת היום, הרי היא חיפוש אחר חוויות פנימיות שההתנסות בהן מספקת את האדם לאחר שעלתה בו הכמיהה להכרת מהותו שלו ולהכרת יחסו אל העולם. בעניין זה התנאי הלא-לגמרי-מודע הוא, שיש ביכולתו של אדם לפתח כוחות נפש, שבאמצעותם יוכל להשתקע בהווייתו שלו, עד לאותם מעמקים שבהם ... קרא עוד »

אחת מתרומותיו החשובות של רודולף שטיינר לשיח האנתרופוסופי ובעיקר בימינו, היא האבחנה בין תחום הרוח לבין תחום הנפש. לעתים קרובות מדי מתבלבלים המתלמדים בין חוויות עמוקות, מסעירות ואף מטלטלות שעברו בחייהם, ועדיין הן בתחום הנפשי והסובייקטיבי המוקרן, כדברי שטיינר במאמר שלפנינו "מבפנים", לבין חוויות הבאות — האומנם? "מבחוץ", מעולם הרוח, מן התחום שאיננו סובייקטיבי. כשלימדתי כמה שנים במסלול ולדורף בסמינר ... קרא עוד »

בישיבת מערכת שהתקיימה לפני כשנתיים הועלו טענות כנגד ההחלטה להוציא פעם בשנה את כרך "מדע הרוח" (או בשמו הקודם "מחקרים"). לגבי כרכי הביוגרפיות היינו כולנו תמימי דעים — קל (יחסית) להפיק אותם וגם, מי לא אוהב ביוגרפיות? ואילו "מדע הרוח" — מה זה בכלל? נראה היה שרובנו מתקשים אפילו לשים את האצבע על ההבדל בין מאמר למחקר. לא רק זה, ... קרא עוד »

ירושלים. לידה במבנה של מנזר. ילדותּ ברחוב לא סלול ששוליו המערביים יורדים אל עמק המצלבה ‒ שם לפנים עמד עץ זית, שנבט מגרעין שהושם בפיו של אדם הראשון כשמת, ושעליו נצלב ישוע. ילדותּ מאושרת, שבה גרמנית ועברית היו שפת הבית ושפת הרחוב. נערותּ עשירה במפגשים ‒ בינלאומיים, ישראליים, אנתרופוסופיים, פוליטיים ‒ אבא שמדבר בטלפון עם "עזר" (ויצמן) ועם "שמעון" (פרס), ... קרא עוד »

בימים אלה שבהם יוצאים הילדים לחופשת הקיץ, הנפש שלנו משתוקקת להצטרף אליהם. לתחושת הפיזור הנפשי יש שורשים עמוקים ברוח, ונורית רוזנגרטן מביה"ס "כלים שלובים" מציעה לנו דרך לקבל בהבנה את השיעור שהוא צופן עבורנו קרא עוד »

אם אנחנו צריכים לבחור בין התבדלות במגדל שן אנתרופוסופי לבין היבלעות במרחב האקדמי אני בהחלט ממליץ על דרך שלישית. ביקרתי בשלוש אוניברסיטאות והכשרות אנתרופוסופיות בגרמניה ולמרות הוויז מצאתי את דרכי קרא עוד »

בין פריפריה למרכז, בין עבר מפואר לעתיד לוט בערפל, ניצב בניין מונומנטלי מבטון חשוף על גבעה בדורנאך ושואל את עצמו שאלות קיומיות. אודי לוי, שמכיר אותו כבר כמה עשורים, מספר מקורותיו של הגתאנום – מרכזה המוצהר של החברה האנתרופוסופית העולמית ומוסיף כמה שאלות משל עצמו קרא עוד »

לפני שנתיים החלה קבוצה של צעירים אנתרופוסופים בארץ ליזום כנסים; בדורנאך מתכנסת הסקציה הצעירה הבינלאומית זו השנה השלישית ובמקביל הוקמה קבוצת צעירים ללימודי "הכיתה". הצעירים באים וזה נראה כמו תנועה עולמית קרא עוד »