רשימת כתבות

בעבר, היו בני-האדם מודעים יותר לחלקו העליון של העולם וייחסו לו את מקום-משכנם של האלים. היום בני-אדם שוכחים "להרים את הראש," והמדע המודרני מתאר את הכוכבים כגופים מרוחקים ונטולי-חיים. הסיבה העיקרית לשינוי היא שבתודעה המודרנית אנחנו מפרידים בין הראש והאינטלקט ובין הלב והחוויה הפנימית, אולם מצוקות החיים המודרניים קוראות לנו להתחיל ולחדש את הברית עם עולם-הכוכבים. חן עתיד מציע לנו ... קרא עוד »

בדיוק כשם שעוּבּר בן שבוע אינו עוצר לשאול את הרחם אם זה מתאים לו, לפני שהוא שולח את תאיו להתנחל בו, כך גם התינוק פועל מתוך דחף עמוק לקבל את מזונו, והאֵם נדרשת להתמסר ולהקריב את נפרדותה ואת חייה האישיים... כאן מתחילה הדילמה המעסיקה אימהות בנות-זמננו – שאלת הגבולות והנפרדוּת שאפשר לנסח אותה גם בשאלה "ומה אִתי? לקריאה לחצו >> ... קרא עוד »

יהדות ואנתרופוסופיה – המפגש של פרופ' ש"ה ברגמן עם ד"ר רודולף שטיינר עורך: בנימין בן צדוק הוצאת הומני 138 עמודים, 50 שקלים "ספקנותי נאבקת עם רצוני להאמין, אבל קשה לי בכל-זאת. איך יכול מצפוני המדעי להאמין למחקריו של שטיינר, שהרי נוכח שפע התגליות שלו, נצטרך להניח שהוא היה חכם מאריסטו, גליליי, ניוטון ואיינשטיין גם יחד. אם נשפוט זאת א-פריורי – ... קרא עוד »

בגיליון ספטמבר אוקטובר של אדם עולם התפרסם מאמר מאת פרופ' אילן פפה: "החכמה החדשה: אנתרופוסופיה, ערביות ואיסלאם". ברצוני להתייחס למאמר ואף להעיר כמה הערות הנוגעות לטענות מרכזיות אשר הופיעו בו. לקריאה לחצו >> גיליון 4 תרבות האדם אבישי גרשוני קרא עוד »

כשאנו מתבוננים במהלך עונות-השנה, אפשר לתאר אותו משתי מנקודות-מבט השונות זו מזו. האחת - נקודת-המבט של עולם-הטבע והשתנותו במהלך-השנה, והאחרת - נקודת-המבט של נפש-האדם. עולם-הטבע ונפש-האדם פועמים יחדיו כנשימת אדם-עולם ומשלימים זה את זה בפעילותם. כך אפשר לעקוב אחר תנועת-המטוטלת של ישות-האור הנסוגה מהטבע החיצוני של האדם, כאור המתגלה לחושים, ומַפציעה בטבע הפנימי של האדם, כאור-החשיבה. לקריאה לחצו >> גיליון ... קרא עוד »

בעת האחרונה ראה אור ספר חדש ושמו יהדות ואנתרופוסופיה – המפגש של פרופ' ש"ה ברגמן עם ד"ר רודולף שטיינר (הוצאת הומני). הספר, בעריכת בנימין בן-צדוק, סוקר את חייו של ברגמן ואת נקודות המפגש בינו ובין שטיינר ותורתו [עיינו במאמר מאת אודי לוי על יחסו של ברגמן לשטיינר והאנתרופוסופיהבעקבות קריאה ביומניו, אדם עולם גיליון 3]. הספר גם חושף את חייו ופועלו ... קרא עוד »

במקומות לא מעטים במשנתו התייחס רודולף שטיינר למקומן של הדתות המונותאיסטיות, היהדות והאיסלַם, בהתפתחות האנושית והתרבותית. קריאה אדוקה של אמירות אלו על האיסלַם והערביות אינה מובילה בהכרח להצלחת המפעל האנתרופוסופי בחברות ערביות ואיסלמיות. המשנה השטיינרית על האיסלַם, ובייחוד על מה שהוא כינה בשם "ערביות," סבוכה ולא ברורה. היא קשורה לעולם מושגים של סוף המאה התשע-עשרה ומוזנת בידי תפיסות שהאינטלקטואל המנוח ... קרא עוד »

הבעיה מדע-הרוח האנתרופוסופי מציע נקודות-מבט ושדה-ראייה שמהם אפשרית הבנה מעמיקה יותר(ורוחנית) של האתגרים הביוגרפיים הניצבים לפני האדם. ככל שגדל מספר בני-האדם בעולם המשתמשים בכלים האלה לעיצוב חייהם – הפנימיים, החיצוניים או שניהם – כן צפה ועולה השאלה המעניינת והמתבקשת: «מיהו אנתרופוסוף? לקריאה לחצו >> גיליון 3 תרבות האדם אודי לוי קרא עוד »

"שום דבר לא יביא את האנושות למפלתה יותר מהשתרשות הרעיונות של דם, עם וגזע. שום דבר לא יעצור את התקדמות האנושות יותר מעליית רעיונות ישנים אלו" (רודולף שטיינר, 1917 ).   "האנתרופוסופיה היא מתודה יהודית להרס המבנה הטבעי של העמים" (היטלר על שטיינר, 1920 ).   לאחרונה אנו עדים למתקפות על שטיינר, האנתרופוסופיה וחינוך ולדורף מצד ארגון דתי קיצוני בשם ... קרא עוד »