האם קיימת ישות מאחורי עולם התופעות? שהרי, אם התופעות "מדברות" משמע יש מאחריהן דובר קרא עוד »

איך ייראו חיינו אם נתייחס אליהם כאל יצירה פילוסופית שהאני מחולל? אורי בן דוד קורא (שוב ושוב) בפילוסופיה של החירות ומגלה שאת "יסודות החיים" של שטיינר – אלה שהופכים את חיינו ליצירת אמנות מתהווה – ניתן להטמיע בשינון קפדני, כאילו אנו לומדים בעל פה פרטיטורה של היצירה שאנחנו עומדים לבצע. היישום? הוא מתאפשר במרחב החברתי קרא עוד »

עוטה גופים ופושט גופים, חוצה זמנים ומתרועע עם ישויות מההיררכיה העליונה. האני הפרטי שלנו, החלק הקרוב לנו ביותר ועם זאת המסתורי ביותר, הוא זה שקובע – עוד לפני שאנחנו נולדים – אילו תכונות וכישורים יהיו לנו וכיצד ייראו חיינו קרא עוד »

האנתרופוסופיה יוצאת מנקודת הנחה שהאני לעולם אינו פגוע. אלו הן רק המעטפות שזקוקות לטיפול ולתמיכה. אבל איפה נגמרת המעטפת ומתחיל הגרעין? ואם כן, מי הוא האני שכותב את המאמר הזה ומי הוא האני שקורא אותו? על ה"אני" האנתרופוסופי ועל האני שהוא אני קרא עוד »

האני האנושי הוא המושג החשוב והחמקמק ביותר באנתרופוסופיה. קריאה חוזרת בגוף, נפש, רוח של שטיינר מעלה תמונה חדשה ומפתיעה של מהות האני בישות האדם קרא עוד »

על הציר שבין הבנה לאמונה נעים יצורים שמימיים – יופיטר ומרקורי – הפטרונים של קשת ותאומים; מלמדים אותנו לשוחח ולברוא מציאות קרא עוד »

לא מעט טקסטים מצביעים על האיכויות הדומות ועל המשותף בין חגי הסתיו לבין חג מיכאל. הפעם ברצוני להציע הסתכלות אחרת, משלימה את הקודמת, אם תרצו, המראה עמדות נפשיות הופכיות זו לזו קרא עוד »

מבוא  ב-2009 עזבה מאריה יני-שוסטר, בגיל 102, את המרחב החומרי, כפי שאנתרופוסופים עשויים לומר. היא הייתה האדם החי האחרון שפגש אישית את רודולף שטיינר (1925-1861), המייסד והרוח החיה של האנתרופוסופיה כהשקפת עולם, ושל החברה האנתרופוסופית כמכשיר לפעולתה.[1] עם מותה פג כוח הכריזמה מתוקף המפגש הישיר עם שטיינר. אין עוד תלמידים ישירים שלו ואיש שוב אינו נהנה מהערך המוסף של הקשר ... קרא עוד »