מהי גרמניה? מהי הגרמניות? מי הם הגרמנים? אודי לוי, שחי על הצומת שבין גרמניה, שוויץ וישראל, עומד על המורכבויות. התשובה אינה מפתיעה: אין גרמניה אחת קרא עוד »

האנתרופוסופיה הגיעה לישראל עם אנתרופוסופים יוצאי גרמניה, שקראו את שטיינר בירושלים בשפת המקור. מה הייתה השפעתם על התפתחות האנתרופוסופיה בארץ? האם יש לייקים הישראלים תפקיד גם היום? ארבעה צאצאים של יוצאי גרמניה נפגשו לשיחה על ייקים, אנתרופוסופים, ומה שביניהם קרא עוד »

גרמניה, כור מחצבתה של האנתרופוסופיה, היא באופן טבעי גם המקום שבו היא הגיעה לרמת הבשלות הגבוהה ביותר. בשלות יכולה להביא איתה, מצד אחד, התפתחות והעמקה, ומצד שני דוגמטיות וסטגנציה. לאיזה כיוון צמחה האנתרופוסופיה בגרמניה? קרא עוד »

האם האנתרופוסופיה והממסד האקדמי יכולים לדור בכפיפה אחת? האם ייתכנו שיתופי פעולה ביניהם? ומדוע עד כה מתעלמת האקדמיה מן הידע האנתרופוסופי כמעט לחלוטין? שיחה עם יוסט שירן, הפרופסור הראשון בעולם לחינוך וולדורף מאת יפתח שילוני | מתוך גיליון אדם עולם החדש בנושא מדע >>> לקריאת המאמר הכנסו לאתר אדם עולם  קרא עוד »

במחשבה ראשונה אודות הנפש, נדמה כי מדובר בישות חופשית ונטולת גבולות. הפסיכוסופיה רואה את הנפש בעיניים אחרות, ומתווה לה גבולות ברורים קרא עוד »

יוהאן וולפגנג פון גתה זכה לפרסומו כמשורר דגול, אך היה גם מדען שהעמיק לחקור את תורת הצבעים, ואף פיתח תיאוריה חלופית לזו של ניוטון. מחקרו היה הוליסטי: פיזיקלי וכימי, אך גם פסיכולוגי ומוסרי. כל-כולו נועד להבין את "תופעת הבראשית" של הצבע בעולם קרא עוד »