ערוץ: אנתרופוסופיה

אימפולס

מדור מזון לנפש-יוצק משמעות

אימפולס, ובעברית "דחף", הוא מושג הרווח בקרב אנתרופוסופים ותיקים. רבים מבינים אותו כאקסיומה ומשתמשים בו כלאחר יד, אך מתקשים מאוד לתת לו הגדרה. ובכל זאת – מהו האימפולס בשפת יודעי הח"ן? כאשר אנו מדברים על אימפולס, אנחנו מתכוונים לכוחות שאיננו יכולים לתפוס בעזרת החושים האנושיים, ואשר עומדים ככוחות מעצבים מאחורי התופעות הביולוגיות והחברתיות. הכוחות הללו הם עצמם הפעילות המניעה את ... קרא עוד »

אנתרופוסופיה בישראל

ישראל היא אחד המקומות בעולם שבהם תפיסת העולם האנתרופוסופית זוכה לפופולאריות רבה ונמצאת בצמיחה עקבית ומתמשכת. המנוע העיקרי לצמיחת האנתרופוסופיה היא מערכת חינוך ולדורף, ולצידה מתקיימות פעילויות בתחומים נוספים שבהם יש יישומים אנתרופוסופיים כגון חינוך מרפא, רפואה אנתרופוסופית, ייעוץ ביוגרפי, חקלאות ביודינמית, שילוש חברתי, אמנות, הוצאה לאור, ועוד.ישראל אין אגודה אנתרופוסופית מרכזית וכל הפעילות נובעת מיוזמה חופשית של אינדיבידואלים וקבוצות ... קרא עוד »

הנפש כמערכת העיכול של התנסויות החיים האנושיות – חלק ב'

הנפש האנושית מעבדת את החוויות המגיעות אליה מן העולם החיצוני, אך גם מתוכה פנימה. אולם הנפש אינה יכולה להעניק את הפרשנות לדברים – זהו תפקידו של האני במאמרי בגיליון 42 תיארתי את אחת המטפורות הבסיסיות של נפש האדם לאור הפסיכוסופיה: הנפש כמערכת העיכול של התנסויות ושל חוויות אישיות. הזכרתי את שני תהליכי העיכול המרכזיים של רשמי החושים המתרחשים בנפש: הזרם ... קרא עוד »

אנתרופוסופיה – מדע הרוח מייסודו של רודולף שטיינר

אדם עולם - אנתרופוסופיה בישראל

מהי אנתרופוסופיה? לאנתרופוסופיה אין הגדרה קבועה אחת, וכל אנתרופוסוף שתשאלו אותו "מהי אנתרופוסופיה?" יענה לכם קצת אחרת, והתשובה שלו תיקבע בהתאם ליחס הפנימי שלו כלפי האנתרופוסופיה באותו הרגע. מקור המילה "אנתרופוסופיה" הוא ביוונית; אנתרופוס – אדם, סופיה – חכמה, אנתרופוסופיה – חכמת האדם. האנתרופוסופיה נקראת גם "ידע האדם", או "מדע הרוח". היא נוסדה על ידי ד"ר רודולף שטיינר (1861 – ... קרא עוד »

את האנתרופוסופיה לא ניתן להבין מבחוץ – תגובה לדוח מכון ואן ליר [איגרת 234]

רודולף שטיינר

מכון ואן ליר לא חידש דבר, אך ראוי להקשיב לדברי הביקורת הכתובים בו. אין בו כל הבנה של האנתרופוסופיה, כיוון שאת הדרך לא ניתן להבין מבלי ללכת בה. המהות האנתרופוסופית מבקשת להתגשם על האדמה, אך המלבושים שאנו תופרים עבורה לא תמיד מדויקים, והשאלה הגדולה היא למה קראתי בעיון רב את הדוח המלא של מכון ואן ליר על האנתרופוסופיה, ומצאתי שאין בו ... קרא עוד »

להקיש על שערי מרום במעמקי הלב

שקיעה בפלחים, אריה בן דוד

חול המועד סוכות. שעת בין ערביים. השמש השוקעת אל תוך הים כמו כדור אש שאורו כבה לאיטו מהלכת עליי קסם. צביטת המסתורין הזאת, ההרגשה שהעין אינה יכולה להקיף ולקלוט את גודש המראות אפפה אותי שוב כאשר שמתי פעמיי לפגישה עם אריה בן דוד בשעה זו של דעיכת היום על חוף הים. עם אריה, שהוא אנתרופוסוף ותיק, אמן וממייסדי סמינר וולדורף ... קרא עוד »

ככה אנחנו נראים מבחוץ: דוח של מכון ואן ליר על האנתרופוסופיה בישראל [איגרת 232]

גיליון מספר 232, 29.11.16 | שבוע 35, לוח השנה לנפש מרכז מידע חדש שהקים מכון ואן ליר מתיימר להיות קול מדעי אובייקטיבי בשיח על התנועות הדתיות החדשות בישראל. דוח המחקר שהוא פרסם על האנתרופוסופיה מבוסס בעיקר על חיפושים בגוגל מכון ואן ליר פועל בירושלים מאז שנת 1959 ומטרתו היא לקדם את הידע האנושי בתחומי הפילוסופיה, החברה והתרבות. כחלק מפעילותו הקים ... קרא עוד »

הגוף האתרי כגוף של זמן

הגוף האתרי קשור לממד הזמן, וזאת בניגוד לגוף הפיסי, הקשור לממד המרחב. הזמן והמרחב קיימים רק בעולם הארצי. בעולם הרוח, שממנו מגיע הילד, החוקיות שונה. על המרחב הילד משתלט בשבעון הראשון, עם הזחילה ולאחר מכן ההליכה. את הזמן אין ביכולתו עדיין לתפוס באופן ממשי, וכמו כן, אין ביכולתו לעצב את סדר יומו. לפיכך, מעוצב סדר היום של הילד מבחוץ, על ... קרא עוד »

סליחה כתהליך התקדשות אישית

הסליחה היא תהליך מרפא, גואל ומעניק חיים, אולם היא כזו רק במידה והיא אמיתית. סליחה ככוונה בלבד, כאידאולוגיה, כציווי דתי או כדיבור ריק היאה אשליה מטעה, או שקר. אתוס מוסרי, מסורות או מנהיגות רוחנית עשויים להפעיל על הסובל לחץ חברתי עצום לסלוח; אך סליחה שנובעת מלחצים שכאלה אינה אמיתית: היא אינה מרפאת, ואינה בת-קיימא. סליחה גם בוודאי שאינה תהליך אינטלקטואלי, ... קרא עוד »