גרמניה, כור מחצבתה של האנתרופוסופיה, היא באופן טבעי גם המקום שבו היא הגיעה לרמת הבשלות הגבוהה ביותר. בשלות יכולה להביא איתה, מצד אחד, התפתחות והעמקה, ומצד שני דוגמטיות וסטגנציה. לאיזה כיוון צמחה האנתרופוסופיה בגרמניה? קרא עוד »

האם האנתרופוסופיה והממסד האקדמי יכולים לדור בכפיפה אחת? האם ייתכנו שיתופי פעולה ביניהם? ומדוע עד כה מתעלמת האקדמיה מן הידע האנתרופוסופי כמעט לחלוטין? שיחה עם יוסט שירן, הפרופסור הראשון בעולם לחינוך וולדורף מאת יפתח שילוני | מתוך גיליון אדם עולם החדש בנושא מדע >>> לקריאת המאמר הכנסו לאתר אדם עולם  קרא עוד »

במחשבה ראשונה אודות הנפש, נדמה כי מדובר בישות חופשית ונטולת גבולות. הפסיכוסופיה רואה את הנפש בעיניים אחרות, ומתווה לה גבולות ברורים קרא עוד »

יוהאן וולפגנג פון גתה זכה לפרסומו כמשורר דגול, אך היה גם מדען שהעמיק לחקור את תורת הצבעים, ואף פיתח תיאוריה חלופית לזו של ניוטון. מחקרו היה הוליסטי: פיזיקלי וכימי, אך גם פסיכולוגי ומוסרי. כל-כולו נועד להבין את "תופעת הבראשית" של הצבע בעולם קרא עוד »

ישראל היא אחד המקומות בעולם שבהם תפיסת העולם האנתרופוסופית זוכה לפופולאריות רבה ונמצאת בצמיחה עקבית ומתמשכת. המנוע העיקרי לצמיחת האנתרופוסופיה היא מערכת חינוך ולדורף, ולצידה מתקיימות פעילויות בתחומים נוספים שבהם יש יישומים אנתרופוסופיים כגון חינוך מרפא, רפואה אנתרופוסופית, ייעוץ ביוגרפי, חקלאות ביודינמית, שילוש חברתי, אמנות, הוצאה לאור, ועוד.ישראל אין אגודה אנתרופוסופית מרכזית וכל הפעילות נובעת מיוזמה חופשית של אינדיבידואלים וקבוצות ... קרא עוד »

הנפש האנושית מעבדת את החוויות המגיעות אליה מן העולם החיצוני, אך גם מתוכה פנימה. אולם הנפש אינה יכולה להעניק את הפרשנות לדברים – זהו תפקידו של האני קרא עוד »