זה לא נגמר, זה רק הסוף

אילו לא למדת זאת, כיצד למות ולהיות, היית אך נווד חולף על פני האדמה הזאת

השורה היפה הזאת של גתה, שמן הסתם מככבת בעוד מאמרים בגיליון "מות ויהיה" החדש של אדם עולם, הייתה נוכחת זמן ארוך גם בשיחה הפנימית שלי, בהקשר של אדם עולם. מזה זמן שאני מרגיש שנחיצותי בארגון שייסדתי הגיעה לסיומה.

זאת מחשבה לא פשוטה לעיכול, שהרי עד לפני כמה שנים החשבתי את אדם עולם למפעל חיי, וההזדהות שלי עמו הייתה מוחלטת. "נועם אדם עולם" הוא לא רק קידוד פופולארי למספר הטלפון שלי במאות ספרי טלפונים סלולריים של אנתרופוסופים בישראל; הוא גם האופן שבו אני הגדרתי את עצמי.

אך בשנים האחרונות הלכה והתבהרה אצלי ההבנה שאדם עולם סיים את תפקידו בעבורי, ושגם אני סיימתי את תפקידי בו. האסון הגדול ביותר לארגונים הוא מנהל שאינו יודע לפנות את מקומו בזמן. בחודשיים האחרונים, דווקא כשברקע מהדהדת המלחמה האיומה, נוצרה עבורי ההזדמנות הנכונה לעשות את הצעד ההכרחי, לפנות את מקומי ולהשאיר את אדם עולם בידיים שבהן אני בוטח לחלוטין. ב-1.1.24 ימסרו זכויות הניהול של אדם עולם לעורכת שלו, סימונה חנוך.

***

במהלך שנת 2007 הודיעה ורה כהן, מי שהוציאה במשך שבע שנים את הרבעון "החיים האנתרופוסופיים בישראל", על רצונה למצוא אדם שיחליפה בפעילות. מי שקיבלה את התפקיד הייתה מיכל זיו קרמר, עורכת עלון "בשקד" בקריית טבעון. אני, שבאותו זמן ערכתי את "קול אדם" הירושלמי, התקשרתי למיכל כדי לברך ולהציע את עזרתי. כששמעתי ממנה שלעיתון החדש יקראו "אדם עולם", ידעתי שני דברים: שאני בפנים, ושזה הולך להצליח. עזבתי את ירושלים ועברתי לגור בטבעון, כדי להיות קרוב יותר למיכל, לעשייה ולקוראים. היה לי ברור שלאדם עולם יש קשר עמוק לגורלי. הייתי אז בן 30.

ההצלחה לא באה בקלות. שנת החסד הראשונה נגמרה ואדם עולם היה צריך להוכיח את עצמו כגוף רלוונטי לקהילה האנתרופוסופית, אותה הוא נועד לשרת. ב-2009 אדם עולם עבר לאחריותי הבלעדית, ואני הייתי צריך להתפתח כמוציא לאור, כיוצר, כיזם עסקי וכמנהל. למדתי הכול מתוך עשייה, לעתים קרובות בדרך הקשה. אך היה לי חלום ברור: להתפרנס מעשייה שאני אוהב אשר מביאה תועלת לעולם. ומתחת לחלום הזה היה רובד נוסף, נפשי, שהיום אני מבין: רציתי שישמעו, יקראו ויראו אותי. רציתי להיות חשוב למישהו או למישהם. הצורך הזה אכן התמלא, ובמובן הזה, שנותיי באדם עולם היו עבורי מסע של ריפוי. משהושלם, אני יכול לשחרר אותו ברגשות הקלה והוקרה.

המסע שלי באדם עולם לא היה ממשיך זמן כה רב אלמלא נולד לו ילד פופולארי ממנו: אדם צעיר. דווקא דרך הילדים הצלחתי להגיע באופן משמעותי לקהל הורי חינוך ולדורף בישראל, ובהמשך למשפחות ישראליות בכל רחבי הארץ ועולם. בתוך זמן קצר הפך אדם צעיר להיות המוצר המרכזי שנושא, כלכלית, את אדם עולם על גבו.

יש סיבות רבות להצלחתו של אדם צעיר, וברצוני להוקיר תודה לשלוש הנשים שיצרו אותו ביחד איתי: רינת פרימו, העורכת בעשור הראשון לפעילותו, שאדם צעיר היה פרי רוחה; מיכל מגן, המעצבת שמצאה את הדרך להפוך אותו לעיתון הילדים היפה ביותר בעולם; ורוני שקד, בת הזוג שלי, שעם לידת בננו הראשון החלה להגיע עמי למשרד ובמהרה ערכה בו מהפכה שהפכה את הוצאת אדם עולם מארגון עם כוונות טובות והתנהלות חובבנית לחברה מסודרת עם תשתית ארגונית ומנגנונים שיווקיים שאפשרו צמיחה ושגשוג. בעזרת הנשים הטובות האלה, חלומי הראשון התגשם.

לאחרונה התקבלה באדם צעיר הצעה מעניינת מחברת ג'וניור מדיה, קבוצת מגזינים גדולה שמוציאה לאור מספר עיתונים, הבולטים ביניהם הם נשיונל ג'אוגרפיק (למבוגרים ולילדים). לאחר בדיקות מעמיקות ותהליך של הכרות ובניית אמון עם הנהלת הארגון, הוחלט כי ב-1.1.2024 יתמזג אדם צעיר לתוך הקבוצה. רוני ואני נמשיך להחזיק במחצית מהבעלות על אדם צעיר, ונמשיך לנהלו. לא צפויים שינויים כלשהם באופיו של אדם צעיר בעקבות המיזוג. במקביל, נהפוך לשכירים בג'וניור מדיה, ונצטרף אל שדרת הניהול שלה: רוני תהפוך למנהלת השיווק ואחראית חווית הלקוח של הקבוצה, ואני אהיה לעורך האחראי של כל עיתוני הקבוצה. אנחנו נרגשים מההזדמנות שקיבלנו להשפיע עם עשייתנו על קהלים רחבים בהרבה, ומאמינים שעם הגיבוי של חברה גדולה מאחורינו, נוכל להצעיד את אדם צעיר למקומות שלא הצלחנו להגיע אליהן בכוחות עצמנו.

הסיטואציה החדשה תדרוש את כל זמני ומרצי, ולא תאפשר לי להמשיך להחזיק את מגזין אדם עולם. וכפי שפירטתי, ממילא תפקידי בו הסתיים. סימונה מצליח חנוך נמצאת באדם עולם, בתפקידים מגוונים, מעל לעשור. מאז שמונתה לעורכת ראשית לפני חמש שנים, היא זו שנשאה אותו בנפשה במסירות וכשרון רב. כשהרהרתי בשאלה מי יכולה וראויה לקבל אחריות מלאה על אדם עולם, התשובה הייתה קלה. כמובן שאני לא אעלם, ואתן את התמיכה שלה תזדקק, אם תזדקק, כל עוד תזדקק. אהיה מאושר לראות את אדם עולם עושה את צעדיו הבאים בלעדיי.

אני רוצה להודות לקהילת הכותבים של אדם עולם, שמאז ומתמיד תרמה את תוצרתה למגזין ללא תמורה חומרית, ולמרות זאת תמיד הייתה מחויבת אליו. בלעדיהם לא היינו יכולים לעשות את זה. אני רוצה להודות למנויים שלנו, שחלקם איתנו עוד מהגיליון הראשון.

אדם עולם מתחיל דרך חדשה, ומכתב הפרידה הזה הוא גם למעשה הצעת עבודה, פנייה לאדם יצירתי שייכנס או תיכנס לעבוד לצד סימונה, בעיקר בתחום התוכן והשיווק הדיגיטאלי. אם יש מקום שבו לאדם עולם יש עוד לאן להתפתח – הרי זה המקום הזה. אני מקווה שהשלב הבא בקיומו של אדם עולם יצעיד אותו קדימה בתחום הזה. אנחנו כרגע בשלב של איסוף הפניות, אז אם אתם רואים עצמכם מתאימים לתפקיד – מוזמנים ליצור קשר במייל [email protected]

אדם עולם הוא נער בן 16, אך קיומו אינו מובן מאליו. אני מאחל לו שחייו החדשים יעזרו לו לקבל את התמיכה הקהילתית שלה תמיד היה ראוי. יש לאדם עולם עוד המון דרכים שבהן הוא יכול להגשים את ייעודו: לייצר ולהנגיש תוכן אנתרופוסופי אשר משרת ובונה את הקהילה סביבו, ודרכה את החברה הישראלית כולה. אך כדי להצליח, הוא צריך את תמיכתה של הקהילה שלמענה הוא נוצר. "מרפא ימצא," אומר שטיינר, "כשבראי נפש האדם תשתקף הקהילה כולה, ובקהילה יחיה כוחה של נפש היחיד". אדם עולם תמיד שאף להיות המראה שבה השתקפה הקהילה כולה; האם תוכל הקהילה להחיות את כוחו של אדם עולם?

ודבר אחרון... מחר אתן הרצאה על כסף וכלכלה מהזווית האנתרופוסופית. ההרצאה היא בחינם, ומתקיימת במסגרת כנס אינטרנטי גדול על כסף והצלחה עסקית. מוזמנים ומוזמנות להירשם ולפגוש אותי וירטואלית, בקישור הזה

להתראות בשבילי החיים

נועם