זיהום אור והשפעתו על בריאות האדם [איגרת 230]

גיליון מספר 230, 15.11.16 | שבוע 33, לוח השנה לנפש

בשתי האיגרות האחרונות עסקנו בהשפעת הסמארטפונים והמסכים על הילדים ועלינו. היום נמשיך עם השפעת זיהום האור ונסיים בעצות מעשיות נוספות להתמודדות עם המסכים

אתמול בשמי הלילה זרח הירח הגדול ביותר מזה 68 ושנים, ואורו הבהיר הוציא משפחות רבות לקומזיץ או טיול לילי במדבר. אך מי שנשאר בביתו בעיר זכה אמנם לראות את הירח הגדול, אך פספס את האורו המיוחד, כיוון שערי ישראל והעולם סובלות כולן מזיהום אור.
"זיהום האור" הוא נושא שבשנים האחרונות עולה לתודעה העולמית, ומתגלים נזקי החשיפה המסיבית לאור מלאכותי. הנתונים מראים כי כיום 99% מאוכלוסיית העולם המערבי סובלת מזיהום אור בשעות החשיכה, בשל תכנון לקוי ותאורה חזקה מדי של הסביבה העירונית. זיהום האור פוגע גם בצמחים ובבעלי החיים.

זיהום אור הוא תוצר לוואי בלתי-רצוי של תאורת חוץ מלאכותית, וכולל שלוש תופעות עיקריות:

א. סנוור;

ב. אור פולש, כלומר אור החורג מהשטח שאמור להיות מואר על ידו;

ג. שמיים זוהרים המקרינים את האור בחזרה בשל עננים, חלקיקי אבק, ועוד.

תופעת זיהום האור התגברה מאוד מאז פיתוח תאורת ה-LED. אור הלד מבוסס על זרם חשמלי המועבר בחומר מוליך למחצה אשר פולט אור בצבע כחול. כדי לקבל אור לבן מצפים את החומר המאיר בציפוי זרחני כתום או צהוב, כך שהשילוב נותן אור לבן. אולם חיישן הצבע שבעין האנושית מפרש את אור הלד כאור כחול ששייך למאפייני אור היום. כאשר אנו נחשפים לתאורת לד בשעות הלילה, השעון הביולוגי שלנו מתבלבל וחלה ירידה משמעותית בהפרשת הורמונים כדוגמת מלטונין האחראים על מחזור השינה והעירות. התוצאה הטבעית היא הפרעת שינה, לצד פגיעות בריאותיות נוספות. לא בכדי פרסם לאחרונה ארגון הרופאים האמריקאי (AMA) נייר עמדה המעלה למודעות הציבור את זיהום האור ונזקיו לאדם, וקרא להפחית את החשיפה לתאורת לד בעוצמה גבוהה בכבישים ובמתחמים ציבוריים בשעות החשיכה. הארגון קורא למצוא טכנולוגיות תאורה חסכוניות אחרות, שאינן פוגעות בבריאות הציבור.

את הפחתת החשיפה לזיהום האור אפשר ורצוי להמשיך גם בבית. מומלץ לא להכניס למרחב הביתי תאורת לד, ואם היא כבר שם לדאוג להחליף אותה בחזרה לתאורה על בסיס נורות ליבון, היכן שניתן, ובמיוחד במנורות קריאה, בחדרי ילדים ובמקומות שבהם שוהים זמן ממושך.

נקודה נוספת היא עצמת האור: אין צורך בעוצמה המתקרבת לאור יום, ובהחלט ניתן לבחור תאורה נעימה ועדינה למקומות בבית שבהם אין צורך בתאורה חזקה. חשוב לדאוג שלא יהיה סנוור גם במקומות שבהם יש צורך בתאורה חזקה, ולמנוע מצב של אור המכוון למקומות לא הכרחיים.

מסכי המחשב, הטלפון הנייד והטלוויזיה מבוססים על תאורת לד. לכן יש לצמצם בצורה מאוד משמעותית את החשיפה לאור זה, ובמיוחד שעתיים לפחות לפני השינה, וזאת על מנת לאפשר לבלוטת האצטרובל להפריש מספיק מלטונין כדי שהשינה תהיה עמוקה ומרעננת.

ולסיום, יש להקפיד מאוד על הימנעות מאכילה מול המסך. לדבר יש משמעויות רוחיות עמוקות שאינן מספיק ברורות עדיין, ומהותן אכילה ללא תודעה מול אור כחול המגיע מעולם התת-טבע. מה זה עושה לנו? ההשערה היא שזהו גורם למצבי מחלה, אך כאמור הדבר טרם נחקר.

---

מאמרו המורחב של ד"ר מוטי לוי על זיהום האור והשפעת הטכנולוגיה על האדם יתפרסם בשני הגליונות הבאים של מגזין אדם עולם: גיליון "הארה" (נובמבר-דצמבר 2016) וגיליון "מדע" (ינואר-פברואר 2017).

לקריאת מאמרו הראשון של גבע ששון - אני מקליד משמע אני קיים | איגרת 228

לקריאת מאמר ההמשך של ראובן שליב ונדב קרני - מה אפשר לעשות נגד התמכרות למסכים? | איגרת 229